רק אני והכלבים
חמש בבוקר רק אני והכלבים משוטטים ברחובות מחפשים פיסה של אור בשמיים חשוכים אין כאן חיים, רק תעתוע של...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
חמש בבוקר רק אני והכלבים משוטטים ברחובות מחפשים פיסה של אור בשמיים חשוכים אין כאן חיים, רק תעתוע של...
בסוף נמצא את הסירה שלנו ונפליג כמו שהפלגנו פעם אל מקומות שלא היינו בהם מעולם לא נפחד מפני הלא...
ככה נגמר מחר בסוף היום נתעורר מול הים ככה נגמר מחר נמצא את עצמנו זרוקים בצד אין משמעות...
מה היינו עושים אם זה לא היה קורה יושבים עכשיו בבית קפה מדברים על המצב, תוכניות לעתיד, סיפורים...
חתול מיילל אל תפחדי כלבים נובחים לא בהכרח מאיימים כשאבא כועס זה לא אומר דבר אם אימא אומרת...
בובה של פה הדב מתנדנדת ברוח בובה של פה הדב נפלה על הרצפה ואף אחד לא מרים איפה הילד...
יושבים על הספה בסלון מתכננים איך להתחיל מלחמה הספינה הזאת לא שטה לשום מקום מערבולות וסערות סוחפות אותנו אל...
לובש את החליפה שלא לבשתי מימיי חובש כובע שלא תזהיי את פניי עיניים עצובות, תמיד מחפשות במה להתבונן ידיים...