תמונה אחת זזה
נופים מתחלפים, מבטים קבועים נסיעות ארוכות, זמנים מתקצרים זה לא כאן, זה לא שם והמוזיקה ברקע מתנגנת מעצמה ...
אני לא זוכר את היום או את השנה בה המוזיקה הפכה להיות אחד הדברים הכי משמעותיים בחיי, אבל אני יודע שמאז זה לא השתנה, המשמעות רק גדלה והתפתחה. מגיל צעיר אני מתעניין במוזיקה, מאזין לה, קורא עליה, צופה בסרטים שקשורים למוזיקה ומוזיקאים, לא מפסיק ללכת להופעות, נוסע לחו״ל בשביל זה, פעם הייתי מקליט בלי הפסקה, היום אני מוריד למחשב ומעביר לנגן, מסדר רשימות האזנה, כאילו אני בן 16. לעיתים אני תוהה כמה זמן עוד אעשה את זה, אבל כמו רוב גורדון בספר נאמנות גבוהה, כנראה שאעשה את זה לנצח.
אי אפשר בלי מוזיקה
אני לא יכול לדמיין את חיי בלי מוזיקה, בכל רגע אפשרי אני מאזין למשהו. בין אם זה כשאני עובד, כותב, רץ, נוסע ברכב, או סתם כך כשאני בהמתנה.
ייתכן מאוד שהאתר הזה לא היה קם ולא הייתי כותב שירים אלמלא האהבה שלי למוזיקה. אני חושב שבין השירים והטקסטים השונים שנמצאים באתר, אפשר למצוא לא מעט הוכחות לכך.
נופים מתחלפים, מבטים קבועים נסיעות ארוכות, זמנים מתקצרים זה לא כאן, זה לא שם והמוזיקה ברקע מתנגנת מעצמה ...
הגיטרות מתחילות לאט אז באות המילים ולוקחות צד שעונים מעוררים לא חדלים לצלצל מהבתים אפשר לראות חושך בסגנון אחר...
עוצם את העיניים ונעלם לך פתאום אין כאן ילדים בסביבה אין כאן חשבונות לסגור ולא חוזים לחתום לפעמים...
יושבים במרפסת מאוורר ורוח בקבוקים ישנים על המדף בכניסה קוביות על הלוח לי לא נשארו שיערות אצלך הכל...
מוסיקה מן המדבר מגיעה במנות קצובות מתנגנת ברקע מעיר שכנה הרוח מעיפה את החול אי אפשר להתחמק מן המילים,...