תאהבי אותי?
יקירתי, את יכולה להסיר את הפרחים מאדן החלון אני לא זקוק יותר לאהבתך לא זקוק יותר לרחמים כפותים בשלשלאות...
כל יום זו מלחמה. מלחמה לחיות עם עצמך בשלום, מלחמה לחזור הביתה שלם עם החלקים שעוד נשארו לך. כל יום זו מלחמה לשכוח את כל מה שאתה זוכר כי המלחמה נכשלה לשנות את העבר. כל יום זו מלחמה אחרת. צריך להיות מוכנים, להתעורר בזמן, לצאת החוצה נקיים וברורים.
כל יום זו מלחמה חדשה, וצריך להיות מוכן אליה.
כל יום זו מלחמה, אז מי אמר ששדות הקרב שייכים רק לחיילים עם נעליים גבוהות ? כל יום זו מלחמה אחרת, הנה היא נגמרת ומיד מתחילה חדשה. כל יום זו מלחמה על החירות, על המחשבה, על האמונה, כל יום זו מלחמה לא לחזור לשם, להיות תמיד כאן.
יקירתי, את יכולה להסיר את הפרחים מאדן החלון אני לא זקוק יותר לאהבתך לא זקוק יותר לרחמים כפותים בשלשלאות...
רוצה להניח את האקדח על השולחן בתנועה חדה שיהיה ברור לכל, המלחמה נגמרה זהו, החייל האמיץ הולך הביתה לישון...
ואנחנו בעניין של מילים מאמינים שאפשר לקנות איתן הכל אצלי מילים מחליפות מחוות שאת זקוקה להן אצלך מילים מחליפות...
בזמן שהאורחים מגישים לנו את הכלים אנחנו נעבוד חזק להילחם בציפיות של כולם לא נטיל ספק בקיומנו כאן זה...
והשמיים צבועים אדום לא נשארו טיפות של דם בחדר, אין גם עקבות רק שניים הולכים לאט על מסילות מי...
ולחשוב שפעם היינו קרובים לכאן לפני שהתחילו הפקקים לפני שהתחילה המלחמה ידענו לעצור בזמן הבטנו מהצד אל השדות...
גברים לבושים יפה, נשים יודעות לדבר לעניין עומד בצד ומתבונן אל השמיים מחכה שהדברים יסתיימו ואוכל לעזוב בלי מהומה...