מתכנסים ומתכסים
מתכסה בשמיכה דקה ואת בעבה לא מספרת לי שום דבר לא שואלת מתי אני חוזר האם נוכל לצאת מהאולם...
מציאות ושירים לא תמיד הולכים ביחד. יש שירים על המציאות, מרבית השירים לוקחים תמונות ורגעים מהמציאות, אך יש משהו נוח בשירים הם יכולים להמציא מציאות.
פעם הייתי כותב על מציאות של אנשים אחרים ואם הייתי כותב על המציאות שלי, אז היא היתה דמיונית, מציאות שהייתי רוצה שתהיה לי. היום אני כותב על מציאות אמיתית, מציאות שלי. לפעמים אני כותב שירים על מציאות שעדיין לא התרחשה אבל בראש שלי, אני כבר שם.
מתכסה בשמיכה דקה ואת בעבה לא מספרת לי שום דבר לא שואלת מתי אני חוזר האם נוכל לצאת מהאולם...
כל הלילה, לא יכולנו לישון הילדים דיברו בקול החלומות נקשו על חלונות בבוקר, לא נשאר לנו זכר מהם...
חוזר הביתה, כבישים מלאים במשפחות נודדות מקשיב לצלילים, עננים כבדים מבשרים מתקרב לאט ארוחת בוקר טובה, שיחת ריקות...
מטוסים טסים נמוך שנינו עומדים בשדה פתוח מתבוננים אל השמיים נוגעים קצת בידיים כשאת עומדת להתפרק, מרגיש כאילו, זה...
אלה ימים קרים, אולי אתחבא מתחת לשמיכה אכנס אל תוך הארונות שלא תציצי בי, שלא יסנוור אותי האור ...
אני מביט אל החשיכה , מנסה לצייר את פנייך לא השארת לי שום צבע לדמיין אותך אני יכול לראות...
כרזות מול הפנים עיניים מנצנצות, כאב או שמחה הכל נספר, הכל נספג מחלחל עמוק ונשאר בתודעה ואתה נתקע...
תפסיק לשמוע שירים עצובים אתה לא יכול כל הזמן לחפש את העצבות דברים שאי אפשר לקחת לשום מקום ולעשות...
ואני רוצה לברוח משם מבלי שתדעי שהייתי רוצה לקום וללכת לפני שתספיקי לראות אותי אני רוצה לברוח משם...