כשאת ישנה, אני בנהר
כשאת ישנת בבוקר ההוא, יצאתי לראות מה קורה בגבול המזרחי של העיר שם ליד הנהר, ראיתי אנשים מביטים במים,...
לא גדלתי לצד נהר ואני יודע שמלבד נהר הירדן אין בישראל נהר שיכול לשקף תחושה דומה לזו שעולה בלא מעט ספרים, תחושה של גאולה, מחילה וכפרה. אני יכול לדמיין אותו, לשמוע אותו באוזניי, הוא זורם ממש לידי, וכל הזמן מלווה אותי.
אולי זה השיר ההוא, אולי התפקיד שלו בסרטים שאני אוהב, גם אני מחפש נהר להיטבל בו, שינקה את ידיי ויעניק לי שלווה בפנים ובחוץ. אני יכול לראות את הסירות ששטות בו ואת הגדה שמעבר.
כן אני רואה אותו גם כשהוא רחוק ממני חיים שלמים.
מקום הנהר בשירים שלי
בלא מעט משיריי אני כותב על נהר, על הגדה, תפקיד המים והחול. בשבילי הם סימבול להרבה דברים, יכול להיות שאני לוקח את זה רחוק מדי בעולם הדימויים, משאיל אותם מיצירות של אחרים, אך בעיניי הנהר מסמל הרבה, ויש לו מקום ביצירה ובחיים.
כשאת ישנת בבוקר ההוא, יצאתי לראות מה קורה בגבול המזרחי של העיר שם ליד הנהר, ראיתי אנשים מביטים במים,...
מהמקום בו עמדנו יכולנו לראות טיפות מטפטפות על הנהר פתאום הגשם התחזק עמדנו לבד על הגשר לא ביקשנו עזרה...
כשנחצה את הגשר בהליכה מה אנחנו נמצא בצד השני של הנהר איפה שפעם דייגים היו יושבים כל הבוקר איפה...
עוצרים מול מסכים מהבהבים מאחורי חלונות ראווה כבדים מביטים על ההשתקפות שלנו עדכונים רצים מתחת לתמונות שום דבר לא...
האם את מאוכזבת עכשיו? האם גם את אוספת את המטבעות מהשולחן בודקת כמה יש לך, כמה נשאר בשביל להשלים...
תקשיבי לגשם שיורד כמו מנגינה איטית שמתגברת עם הזמן עכשיו אנחנו מוגנים, תשמרי על זה, זה לא לנצח המבט...
מביטה על עצמך במראה ואני מדמיין איך אני חוצה את הנהר להתבונן בך מהצד השני אין לי מה לומר...