מסע
אנחנו יוצאים למסע הזה ביחד קחי איתך הכל, אל תשאירי שום זיכרון ניעלם ביחד וכשהמסע יגיע לסיומו, יישאר רק...
20 שנה עישנתי. בגיל 14 היתה הסיגריה הראשונה. מסיבת סיום יסודי בחוף בתל אביב, אחר כך בגינה ציבורית בחולון מאחורי המקום בו למדתי לנגן גיטרה. עישנתי בבית, בגינות ציבוריות, מאחורי הבניין של התיכון.
עישנתי לאקי סטרייק, L&M, קאמל, וינסטון. מדי פעם חטאתי במרלבורו, פעם עישנתי אפילו סיגריות של הארלי דווידסון רק בשביל החפיסה עם האופנוע.
הייתי מעשן עם הקפה, הייתי מעשן בערב שישי עם בירה או כוסית, הייתי מעשן בשירים שאני אוהב, זה היה מצב, זו היתה תחושה, מחשבה שזה הדבר האמיתי.
ואז הפסקתי לעשן
מספר שבועות לפני גיל 34 הפסקתי לעשן. זה קרה בבת אחת, סיימתי חפיסה וזהו. עמדתי להציע נישואין לאישתי, ידעתי שאני רוצה ילדים ולא הייתי מוכן לסכן אותם. ההפסקה היתה קלה, מאז לא רק שלא נגעתי בסיגריה, אני לא מבין איך בזבזתי 20 שנה על הדבר הזה. מיותר. גם לא אומנותי כמו שאנשים נוטים לחשוב. אך בתור פריט בשיר, הן מוסיפות נופך פה ושם.
אנחנו יוצאים למסע הזה ביחד קחי איתך הכל, אל תשאירי שום זיכרון ניעלם ביחד וכשהמסע יגיע לסיומו, יישאר רק...
לפעמים זה עמוק, לפעמים זה סרט נע אין מקום כאן לשנינו אם רק הייתי יודע במה זה תלוי את...
כמו במשחק קלפים אתה מפסיד הכול. אהבה, איך אפשר לחיות בלי אהבה? איך אפשר לתת לבדידות לרפא את הפצעים...
"המצאתי שקר ושאיכפת לך מתי אני בא" (אם כבר לבד-החברים של נטאשה) הולך ברחוב זר כמו אחד שגדל כאן,...
להישאר ריק מחר, חסר, לאבד הכול מחר, אבל היום ליהנות. לשתות, לעשן, להיות בתוך מצב תמידי של שקט, לא...
לא יכול להבין איך הפסדתי אותך ריח שריפה וריח מין, חגים מעל המיטה שלי את כבר משוטטת באוויר לא...
תהיות על כוכבים זורחים ולילה חשוך. קור הלילה הקפיא הכול. שירים שקטים גורמים לי לשכוח איך פעם הייתי מתהלך...
זורק את וינסטון ומוחק עשרים שנה מביט דרך החלון על הרחבה היא נראית לי אפורה ודהויה לחשוב שמהיום...
הבטתי בך, מעשן את הסיגריה האחרונה לפני שנכנסת בחזרה אל תוך הבית אנשים מזמן הלכו לישון, מכוניות לא עוברות...