שלטים
השלטים לא מכוונים לשום מקום מביט במטרות מתקרבות או מתרחקות היה כאן עלבון ,השאיר סימנים עכשיו במקומות לא מוכרים...
20 שנה עישנתי. בגיל 14 היתה הסיגריה הראשונה. מסיבת סיום יסודי בחוף בתל אביב, אחר כך בגינה ציבורית בחולון מאחורי המקום בו למדתי לנגן גיטרה. עישנתי בבית, בגינות ציבוריות, מאחורי הבניין של התיכון.
עישנתי לאקי סטרייק, L&M, קאמל, וינסטון. מדי פעם חטאתי במרלבורו, פעם עישנתי אפילו סיגריות של הארלי דווידסון רק בשביל החפיסה עם האופנוע.
הייתי מעשן עם הקפה, הייתי מעשן בערב שישי עם בירה או כוסית, הייתי מעשן בשירים שאני אוהב, זה היה מצב, זו היתה תחושה, מחשבה שזה הדבר האמיתי.
ואז הפסקתי לעשן
מספר שבועות לפני גיל 34 הפסקתי לעשן. זה קרה בבת אחת, סיימתי חפיסה וזהו. עמדתי להציע נישואין לאישתי, ידעתי שאני רוצה ילדים ולא הייתי מוכן לסכן אותם. ההפסקה היתה קלה, מאז לא רק שלא נגעתי בסיגריה, אני לא מבין איך בזבזתי 20 שנה על הדבר הזה. מיותר. גם לא אומנותי כמו שאנשים נוטים לחשוב. אך בתור פריט בשיר, הן מוסיפות נופך פה ושם.
השלטים לא מכוונים לשום מקום מביט במטרות מתקרבות או מתרחקות היה כאן עלבון ,השאיר סימנים עכשיו במקומות לא מוכרים...
זו עיר קשה אי אפשר לזהות את מה שכתוב על קירות הבניינים שלה בחדר מדרגות ילדים משחקים או הולכים...
ראיתי אותם אוחזים ידיים אחר כך היא הרכיבה משקפי שמש הביטה עליו ניסיתי לדמיין מה היא באמת רואה ...
נמאס לי לכתוב שירים על אירופה אני לא חושב יותר על הדם שנשפך שם מביט על הרחובות השקטים מי...
אם היינו צעירים עכשיו האם את היית מושכת אותי בסיגריה האם היית הולכת איתי אל הגינה שמאחורי הבניין הישן...
אני רב איתך. זה סימן שאני מתעקש. שאני כועס עלייך זה גורם לי להרגיש חי ממך אני בורח. זה...
מתבונן אל תוך עינייך ומחפש שם רמזים לאן אפשר עוד להוביל את הימים לאן זורמות השעות, כשאין לנו במה...
סיגריות זרוקות על השטיח ברמקולים , גיטרה מלווה את עצמה הילדים ישנים בחדר השני אנחנו סורגים עוד חלום אחד...
ובבקרים מתעורר מחפש את צלך משהו בתוכי כבר יודע שהזמן הולך לאיבוד מסע כזה אל הלב תמיד הולך...