כשהרכבות חולפות
כשהרכבות חולפות מהר מחוץ לעיר אני עדיין זורק אבנים אל שלוליות שלא התייבשו הזמן כמו מבקש לרצות אותנו ואז...
אני בן אדם עירוני, מעדיף את העיר על פני הטבע. אני אוהב את האספלט, הרחובות ההומים, תנועה של כלי רכב וחזיתות של בניינים. אני לומד מכל זה ויוצר שירים וסיפורים, עולם שלם של מילים נבנה מתוך הערים.
בעיניי העיר היא גם מטאפורה וגם קלישאה, אני כותב עליה מנקודות מבט שונות, משוטט בה בלי הפסקה, כל העולם היום הוא עיר אחת גדולה.
כשאני כותב על עיר, למה אני מתכוון?
הרבה פעמים אני כותב על העיר מנקודות מבט שונות, זו המזוהמת וזו היפה, זו המתרסקת וזו שמתוכה אנחנו קמים לעוד יום של עבודה, זו שעולה בלהבות וזו שנבנית כל יום בעמל, זו שאי אפשר לנטוש וזו שבורחים ממנה לעולם.
כשהרכבות חולפות מהר מחוץ לעיר אני עדיין זורק אבנים אל שלוליות שלא התייבשו הזמן כמו מבקש לרצות אותנו ואז...
רציתי לספר לך איך אני מרגיש כשיורד גשם, ואני סגור בתוך הבית את בארוחות גדולות מדברת וצוחקת יכול לדמיין...
כל השבת חיכינו לגשם אל תאמרי לי זה שמקרי בטלוויזיה לא היה כלום במציאות שלנו הכל היה זמני ...
בלי לשים לב בחשכה הגמורה שעלתה על העיר הצלחנו לבנות לעצמנו גשר יום אחד נחצה אותו אל הצד השני...
גברים לבושים יפה, נשים יודעות לדבר לעניין עומד בצד ומתבונן אל השמיים מחכה שהדברים יסתיימו ואוכל לעזוב בלי מהומה...
עכשיו כשהמסך יורד אני רוצה לעזוב את העיר עוד מעט יהיה מאוחר הזרקורים יסנוורו ולא אראה דבר מזוודה...