אתה עוד זוכר
לפעמים אני תוהה אם אתה עוד זוכר איך היינו בורחים מבית הספר אל הגינה הסמוכה לעשן סיגריה ולהאמין שהחופש...
אני בן אדם עירוני, מעדיף את העיר על פני הטבע. אני אוהב את האספלט, הרחובות ההומים, תנועה של כלי רכב וחזיתות של בניינים. אני לומד מכל זה ויוצר שירים וסיפורים, עולם שלם של מילים נבנה מתוך הערים.
בעיניי העיר היא גם מטאפורה וגם קלישאה, אני כותב עליה מנקודות מבט שונות, משוטט בה בלי הפסקה, כל העולם היום הוא עיר אחת גדולה.
כשאני כותב על עיר, למה אני מתכוון?
הרבה פעמים אני כותב על העיר מנקודות מבט שונות, זו המזוהמת וזו היפה, זו המתרסקת וזו שמתוכה אנחנו קמים לעוד יום של עבודה, זו שעולה בלהבות וזו שנבנית כל יום בעמל, זו שאי אפשר לנטוש וזו שבורחים ממנה לעולם.
לפעמים אני תוהה אם אתה עוד זוכר איך היינו בורחים מבית הספר אל הגינה הסמוכה לעשן סיגריה ולהאמין שהחופש...
ומתוך הרגל של זמן אוספים הרגלים שלא יעזבו אותנו גם אחרי שניעלם מהעיניים אחרי שייפרדו הידיים מתוך הרגל...
שוב אני פוגש את האנשים שמסיימים את הלילה רגע לפני שאני יוצא אל הכביש הפתוח את עדיין ישנה אני...
על הגשר מול העיר הנרקבת מימים של אחרים וסיפורים לא מוכרים את פנית ימינה, אני לקחתי שמאלה ראיתי אנשים...
אני לא יכול להיות הגבר שלך את לא צריכה אותי בשביל להיות אישה יש בך מספיק מכל דבר שאת...