אמריקה זוהרת
את יודעת שאמריקה אף פעם לא בוערת ואמריקה תמיד זוהרת זה מה שלימדנו אותנו כשהיינו קטנים קראנו את הספרים...
"אנחנו יכולים להיות גיבורים" שר דיוויד בואי, אבל אנחנו לא יכולים להרגיש גיבורים. אנחנו לא חזקים, יפים או טובים כמוהם. אנחנו לא נצליח להציל אף אחד, גם השאלה אם אנחנו יכולים להציל את עצמנו עומדת בסימן שאלה.
גיבורים אמיתיים הם אנטי גיבורים
אני אוהב אנטי גיבורים, לא כאלה עם גלימה , חיוך מושלם וכוחות על, אלא את הצד השני , זה שלא יודע מה הוא אמור לעשות, מתרסק בכל פעם מחדש, רוצה להיות גיבור ונכשל, את ההוא שלא מבקש להרשים ולא מצליח ממילא. זו הגבורה האמיתית, לדעת שאנחנו לא גיבורים ובכל זאת אנחנו חיים עם זה בלי לצפות שנשנה דבר.
היום כל אחד גיבור, אך לא כולם גיבורים באמת, רק מי שעובר את זה יום יום, מי שקם כל בוקר, עובד, שורד, חוזר הביתה ולא בורח, הוא הגיבור האמיתי, יום יום.
את יודעת שאמריקה אף פעם לא בוערת ואמריקה תמיד זוהרת זה מה שלימדנו אותנו כשהיינו קטנים קראנו את הספרים...
אם נתחיל לנסוע עכשיו לא נוכל לעצור הזמן שלנו תמיד מתקצר בקצוות בסוף אנחנו נשארים כל הלילה בחוץ ...
ישבנו בחשיכה של בית הקולנוע כשהעולם התפוצץ לאט לרסיסים לא היה לנו מה לומר אז שמרנו את המילים והחזקנו...
את מחזיקה לי חזק את היד מפחדת שאלך לך לאיבוד בשלט ממול כתוב,כל הכניסות פתוחות אנחנו נשארים במקום ...
כיבינו את האור הדלקנו את המסך בשביל לצפות בסרט הישן שם הגיבור תמיד יכול הכל אנחנו נראינו קטנים, גם...
כשהיה לנו קשה נסענו אל שדה התעופה הבטנו על עצמנו קצת אחרים עם ילדים על הידיים ומזוודות גדולות כולם...