זיכרונות
אני נושא עמי מטען של זיכרונות, כל אדם נושא עימו מטען כזה, מהו האדם אם לא תיק זיכרונות כבד אותו הוא לוקח לכל מקום.
כמו כל אחד, גם אני מבקש להשיל אותם ממני, אבל מיד יוצר לעצמי זיכרונות חדשים. אי אפשר למחוק זיכרונות, לא טובים ולא רעים. זה היופי, זה הכאב.
זיכרונות, אני וכתיבה
אני כותב את הזיכרונות שלי ואני מודע שחלק מיצירותיי הן דמיוניות וחלקן אמיתיות, רק הזיכרונות תמיד היו, תמיד יישארו.
כולנו מטען של זיכרונות, תיק גדול שלא ניתן לפרק. בכל מקום עולים זיכרונות ישנים ונוצרים חדשים, הלוואי והייתי יכול לשכוח הכל אך אז מה הייתי, מה היה נשאר ממני? שום דבר, כי כל אחד הוא בעצם רק זיכרון.
אל תבקשי דבר
אל תבקשי דבר את לא כאן בשביל זה אני לא כאן בשביל משהו אחר גם אחרי כל הזמן הזה...
סופה מהדרום
סופה מגיעה מהדרום היא מתפרצת מבין הסדקים אנחנו נשטפים בזרם אל בתים נטולי פתחים כולם יורים ברחובות אל...
רכבת אחרונה
אני לא מוותר עלייך גם אחרי לילה של אהבה שלא הצליח להינצל מאיתנו אחרי עוד חלום אחד אני שוב...
מה יישאר בזיכרון
נוסע על כביש מהיר עוד מעט תעלה השמש מרגיש לבד כשאת ישנה במיטה, ואצלי רק מתנגנים שירים מאתמול ...
עיניים ומבט
זוכר תמונה ישנה הנחת את היד שלך על החולצה סידרת אותה שלא תגלה דבר זוכר תמונה ישנה אולי רק...