עיר קשה
זו עיר קשה אי אפשר לזהות את מה שכתוב על קירות הבניינים שלה בחדר מדרגות ילדים משחקים או הולכים...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
זו עיר קשה אי אפשר לזהות את מה שכתוב על קירות הבניינים שלה בחדר מדרגות ילדים משחקים או הולכים...
תסתכל על הילדים שעוברים מול החלון הם לא מבטים עלינו, אנחנו לא שם יש להם בגדים ישרים ומבט משופשף...
חיכיתי לך כל הערב האזנתי לשירים ישנים כאלה שלא שמעתי הרבה זמן פתאום קולט מילים חדשות מביט על השעון...
תקשיבי לפעמונים הם מצלצלים עדיין בלי הפסקה לכל הדלתות שעוד ניתן לפתוח אל כל החדרים הסודיים שתרצי לפתוח ...
אם נחלק את החדר עכשיו יהיה לנו מספיק מקום לסוד הגדול, השיגעון ששנינו סוחבים בתוכנו אם נחלק את...
כשהיה לנו קשה נסענו אל שדה התעופה הבטנו על עצמנו קצת אחרים עם ילדים על הידיים ומזוודות גדולות כולם...
כשנהיה בעיר הגדולה תני לי את ידך ואוביל אותך בין הרחובות נוכל להציץ אל חצרות הבתים נראה איך אנשים...
עכשיו אתה ברשות עצמך בפקקים ביציאה מהעיר תמצא לבד את הדרך לחיים עכשיו אתה פותח מנעולים משתחרר מעכבות...
אנסה לכתוב שיר אהבה לאישה זרה ואת תנסי לנצח את השיטה בסוף שנינו נשכב במיטה, חצי ערומים ולא נדבר...