לא פירורים, לא שאריות
חלמת לרקוד על הבמות המפוארות בעולם חלמתי לנהל אותו מכסא עור במשרד עם נוף מול הים יש לנו כלבה...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
חלמת לרקוד על הבמות המפוארות בעולם חלמתי לנהל אותו מכסא עור במשרד עם נוף מול הים יש לנו כלבה...
יעלושקה יש הרבה אבקנים בפרחים יש הרבה ברווזים באגם יש הרבה ילדים בפארק יעלושקה יש הרבה כלבלבים בגינה...
את אוספת את השקיות ויוצאת מהבית לא עומדת מול המראה לא מנסה להסתדר אין לך שמות מכובדים בטלפון,...
לפני שאני מניח את הראש על הכרית ונרדם שואל את עצמי, מי אפגוש בחלומותיי הפעם האם זו תהיה ההיא...
ראיתי חיילים עומדים בתחנה מחכים שמישהו יעצור ויסיע אותם ראיתי אותך עומדת בצד מתבוננת על הרחוב, מצלמת רגעים ...
דמיינתי אותנו יושבים במרפסת רגע לפני שעזבנו נכנסת בפתאומיות ואמרת זה הזמן לקחנו את הדברים שלנו והלכנו מונית,...
אולי ניסע לאן ניסע? ניסע לים מה נעשה בים? נראה דגים ונחפש פרות פרות??? אולי נלך לאן...
אוספים את עצמנו לאט ומנסים להתקדם גרגרים של חול בידיים, אבנים נכנסות אל תוך הלב לא סימנו שבילים, אז...
עם הזמן, המשפט שהתכוונתי לכתוב נשכח זה הרדיו מנגן עכשיו שיר ישן לא מצליח למצוא את המילים אולי אנסה...