פנייך לא מפוסלות
יושב על החוף שואל את עצמו איזה יום היום פנייך לא מפוסלות ניתן למצוא בהן עדיין צלקות יש...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
יושב על החוף שואל את עצמו איזה יום היום פנייך לא מפוסלות ניתן למצוא בהן עדיין צלקות יש...
עומדת מולי בקצה השני של העולם איפה שלא רואים את השמיים יש רק גלים מנסה לעמוד ישר בלי ליפול...
התמונות דוהות גולשות מצבעים לשחור לבן אי אפשר לזהות את הדמויות איפה אנחנו עכשיו? זה זמן טוב את...
וכשהתעוררנו בבוקר לא נותר דבר מהערב החלומות של הלילה התפוגגו התקוות נעלמו עוד לפני שהיה לנו במה לאחוז ...
אתה לא חייב למות בשביל להיות גיבור אתה יכול לגדול גם בלי להיקבר בחול תישאר שלם בלי שדמותך תעלה,...
אני יודע כשכל זה ייגמר אנחנו ניפגש בקצה של העיר נתבונן זה בעייני זו ולא נבין מה באמת קרה...