אבנים
האבנים שזרקנו אל הנהר שקעו מזמן הרכבות שהיינו מקשיבים להן, עזבו את התחנה בלי לחזור גם הסרטים שדמיינו את...
הפנטזיה האינסופית, לעלות על הכביש ולנסוע אלפי קילומטרים, מקצה לקצה, בלי הפסקה, לחצות יבשות. ברכב אחד, עם מוזיקה טובה שמתנגנת ברקע, מחשבות ונופים משתנים. זו הפנטזיה שתמיד תרוץ בראש.
כבישים זו המטאפורה הכי טובה שיש
אולי ראיתי יותר מדי סרטים, אולי קראתי יותר מדי ספרים, אך זה תמיד מושך אותי. גם כשאני נוהג, אני חושב על זה. הכביש הוא מטאפורה נהדרת להרבה דברים בחיים, רק צריך להשתמש בה בצורה נכונה, במינון סביר, ולזכור שזו רק פנטזיה, בסוף תמיד עוצרים.
האבנים שזרקנו אל הנהר שקעו מזמן הרכבות שהיינו מקשיבים להן, עזבו את התחנה בלי לחזור גם הסרטים שדמיינו את...
בתוך הערפל האם הגדול נצנץ למרחק הסתכלתי סביבי לראות אם מישהו מבחין במה שמתרחש עמדתי לבד על הגשר...
ראיתי אותך ישנה בזמן שהתעוררתי מחלום על סיפור של עגנון הבטת עלי מתוך שינה לא יכולתי לנחש חשבת שיש...
אם נתחיל לנסוע עכשיו לא נוכל לעצור הזמן שלנו תמיד מתקצר בקצוות בסוף אנחנו נשארים כל הלילה בחוץ ...
העיר שלי בשיפוצים סגרו נתיבים הציבו מחסומים בשולי הדרכים אין כניסה לרחוב שלי עכשיו העיר בשיפוצים תחכי לי...
בדרך מכאן לשם, כבישים ריקים עברנו ליד השדות הרחוקים מצאנו את עצמנו נעים בין זיכרון להווה ברקע שר הזמר...
בכל קמט של פנייך מתחבר לי סיפור שניים זרים במרחק של אחד חולמים על הדרך עד לכאן כשזה התחיל...
הכבישים ריקים בבוקר אני עוצר בתחנות מזדמנות עוצר את עצמי בשביל להמשיך ואז מביט על הנוף כמו לפני התקוות...
לפעמים הזיכרון מתעתע נוצר תוך כדי תנועה נסענו רחוק בשביל לראות אם הוא קיים אולי הוא תלוי על שלט...