חוזרים עכשיו אל העיר
כבישים נוצצים, הלב שלנו בוער חוזרים עכשיו אל העיר אפשר לראות את מגרשי החול הפכו לבניינים השבילים הירוקים נעלמו...
הפנטזיה האינסופית, לעלות על הכביש ולנסוע אלפי קילומטרים, מקצה לקצה, בלי הפסקה, לחצות יבשות. ברכב אחד, עם מוזיקה טובה שמתנגנת ברקע, מחשבות ונופים משתנים. זו הפנטזיה שתמיד תרוץ בראש.
כבישים זו המטאפורה הכי טובה שיש
אולי ראיתי יותר מדי סרטים, אולי קראתי יותר מדי ספרים, אך זה תמיד מושך אותי. גם כשאני נוהג, אני חושב על זה. הכביש הוא מטאפורה נהדרת להרבה דברים בחיים, רק צריך להשתמש בה בצורה נכונה, במינון סביר, ולזכור שזו רק פנטזיה, בסוף תמיד עוצרים.
כבישים נוצצים, הלב שלנו בוער חוזרים עכשיו אל העיר אפשר לראות את מגרשי החול הפכו לבניינים השבילים הירוקים נעלמו...
הפנים שלנו נעלמו מהקירות הרוח העיפה את השלטים שהיו אמורים לכוון אותנו פתאום מצאנו את עצמנו אחד מול השני...
יוצא לדרך עם מזוודה מלאה בשירים הרדיו מנגן מוזיקה צלולה בזמן שאתה חוצה את העיר השארת מאחוריך ארון...
נסיעה בחשכה יורדים מהכביש המהיר, עוברים ליד כפרים נטושים גשם מטפטף לאט את לא מדברת ואני מקשיב לרדיו, קולות...
בסוף יש רק אותנו מלפנינו רק תהום, מאחורינו חושך גדול בסוף זה אנחנו מצדדינו שום דבר, אין כאן תחנות...
אוספים את הדברים לפני שהאורות נדלקים ברחבה אין אף אחד הכבישים ריקים זה רק אנחנו והרוח כאן את אומרת...
אספנו תמונות מסרטים אמריקאים ככה יצרנו לעצמנו חיים לא היינו צריכים להיאחז בהם לא היה איכפת לנו לשבור שום...