תחושת נחמה
נכנס למכונית, לא יודע לאן לנסוע, מה תהיה דרכי אורות מסנוורים אותי בחשכה הגדולה, לא רואה שום דבר אין...
אינני איש של מכוניות, כלומר אני נוהג במכונית, מגיל 17 יש לי רישיון, אך אני לא מבין בהן דבר. מבחינתי כל עוד הן נוסעות, יש בהן מזגן ואני יכול לשמוע מוזיקה בזמן הנסיעה, זה מספיק. לא מעניין אותי המודל, לא הדגם ולא אם זו מכונית יקרה או זולה.
אני לא מאלה שאוהבים לנהוג, להיפך, אני מעדיף שאישתי תנהג, לי אין את הסבלנות לפקקים ולשאר הדברים שקשורים לעניין. אך אני אוהב נסיעות ארוכות בכבישים פתוחים, כשהמוזיקה זורקת אותי למקומות רחוקים, יכול לדמיין שאני בכלל במדינה אחרת, וכל נסיעה היא מחוף לחוף.
לפעמים אני לא נוהג, לא נוסע, לא נמצא בכלל ברכב בשביל לכתוב על זה.
נכנס למכונית, לא יודע לאן לנסוע, מה תהיה דרכי אורות מסנוורים אותי בחשכה הגדולה, לא רואה שום דבר אין...
אלך כשתלכי לאן שלא תזמיני אותי, אבוא כל כמה רגעים, אנשק אותך על הלחי ואתפתל כמו נחש על אדמה...