עיר קשה
זו עיר קשה אי אפשר לזהות את מה שכתוב על קירות הבניינים שלה בחדר מדרגות ילדים משחקים או הולכים...
אני בן אדם עירוני, מעדיף את העיר על פני הטבע. אני אוהב את האספלט, הרחובות ההומים, תנועה של כלי רכב וחזיתות של בניינים. אני לומד מכל זה ויוצר שירים וסיפורים, עולם שלם של מילים נבנה מתוך הערים.
בעיניי העיר היא גם מטאפורה וגם קלישאה, אני כותב עליה מנקודות מבט שונות, משוטט בה בלי הפסקה, כל העולם היום הוא עיר אחת גדולה.
כשאני כותב על עיר, למה אני מתכוון?
הרבה פעמים אני כותב על העיר מנקודות מבט שונות, זו המזוהמת וזו היפה, זו המתרסקת וזו שמתוכה אנחנו קמים לעוד יום של עבודה, זו שעולה בלהבות וזו שנבנית כל יום בעמל, זו שאי אפשר לנטוש וזו שבורחים ממנה לעולם.
זו עיר קשה אי אפשר לזהות את מה שכתוב על קירות הבניינים שלה בחדר מדרגות ילדים משחקים או הולכים...
וחלמנו על מקומות רחוקים שמות של ערים שלא הצלחנו לבטא ישבנו במרפסת דמיינו את עצמנו בדרכים נוסעים בעקבות חלום...
באמצע הרחוב בעיר העייפה דרך שמשה של אוטובוס עמוס ראינו את השוטרים עוצרים אותם את הפנת מבט במהרה...
כשנהיה בעיר הגדולה תני לי את ידך ואוביל אותך בין הרחובות נוכל להציץ אל חצרות הבתים נראה איך אנשים...
אני אוהב את זה לאט תספרי לי מתי את אוהבת להגיע המונית כבר כמעט כאן הנהג יחכה לך, תחשבי...
רץ בעיר זרה תמונות חולפות מול העיניים לא זוכר אנשים לא קורא כתובות מספרים לא מתחברים מקשיב לשיחות...
בכל קמט של פנייך מתחבר לי סיפור שניים זרים במרחק של אחד חולמים על הדרך עד לכאן כשזה התחיל...
עכשיו אתה ברשות עצמך בפקקים ביציאה מהעיר תמצא לבד את הדרך לחיים עכשיו אתה פותח מנעולים משתחרר מעכבות...
הבטתי מהחלון לראות את העיר בבוקר כשאת עדיין הרכבת חלומות את הזמן ששקע בינינו , פרטת למעננו לקחת לעצמך...