שקט בפנים
ואחרי מגע קל גם אני נכנע ברגע למבט, לתחושה, לזמן החלמה אין צורך בהארכות או במשחקים חוזרים בסוף...
אני בן אדם עירוני, מעדיף את העיר על פני הטבע. אני אוהב את האספלט, הרחובות ההומים, תנועה של כלי רכב וחזיתות של בניינים. אני לומד מכל זה ויוצר שירים וסיפורים, עולם שלם של מילים נבנה מתוך הערים.
בעיניי העיר היא גם מטאפורה וגם קלישאה, אני כותב עליה מנקודות מבט שונות, משוטט בה בלי הפסקה, כל העולם היום הוא עיר אחת גדולה.
כשאני כותב על עיר, למה אני מתכוון?
הרבה פעמים אני כותב על העיר מנקודות מבט שונות, זו המזוהמת וזו היפה, זו המתרסקת וזו שמתוכה אנחנו קמים לעוד יום של עבודה, זו שעולה בלהבות וזו שנבנית כל יום בעמל, זו שאי אפשר לנטוש וזו שבורחים ממנה לעולם.
ואחרי מגע קל גם אני נכנע ברגע למבט, לתחושה, לזמן החלמה אין צורך בהארכות או במשחקים חוזרים בסוף...
ובלילות שהכול נרדם אתה שוכב על המיטה מביט בתקרה המתקלפת שואל את עצמך מאיפה באים המלאכים אלה שמושיטים לך...
אם את מחפשת גיבור תקראי את מוספי סוף השבוע אם את מחפשת ליצן יש קרקס בעיר אם את מחפשת...
אנשים מחפשים את הכסף הגדול ילדים במנהרות חשוכות הכול נסוג לקו הגבול הוא עלה באש כולם יכולים עכשיו...
אני עוזב עכשיו את העיר מתחבא מאחורי תמונות שחור לבן מזוודה אחת קטנה אני תמיד מחפש פינה חשוכה...
אם תקראי את המילים תביני זה יכול להיות שלנו את יכולה לאחוז בכול מה שאת רוצה אני שומר...
היינו הקדימון לחיים יפים יותר היינו הצגה ראשונה לדבר האמיתי את כול כך יפה שיורד גשם ויש סערה בחוץ...
ועומד מחוץ לבית שלך רועד מקור מתעטף מעיל צבאי ישן הכול יכול חלוף עכשיו אין לי לאן לברוח מפה...
יושבים מול הים מחכים לסירות האחרונות הדייגים משכו את הרשתות עוד מעט גם הילדים יעזבו אנחנו נישאר כאן עם...