בדיוק כשהיה נדמה שהכל נגמר
ובדיוק כשהיה נדמה שהכל נגמר פתאום הכל התחיל מחדש ברגע אחד המוזיקה חזרה לנגן ולא יכולנו לעצור את זה...
אני בן אדם עירוני, מעדיף את העיר על פני הטבע. אני אוהב את האספלט, הרחובות ההומים, תנועה של כלי רכב וחזיתות של בניינים. אני לומד מכל זה ויוצר שירים וסיפורים, עולם שלם של מילים נבנה מתוך הערים.
בעיניי העיר היא גם מטאפורה וגם קלישאה, אני כותב עליה מנקודות מבט שונות, משוטט בה בלי הפסקה, כל העולם היום הוא עיר אחת גדולה.
כשאני כותב על עיר, למה אני מתכוון?
הרבה פעמים אני כותב על העיר מנקודות מבט שונות, זו המזוהמת וזו היפה, זו המתרסקת וזו שמתוכה אנחנו קמים לעוד יום של עבודה, זו שעולה בלהבות וזו שנבנית כל יום בעמל, זו שאי אפשר לנטוש וזו שבורחים ממנה לעולם.
ובדיוק כשהיה נדמה שהכל נגמר פתאום הכל התחיל מחדש ברגע אחד המוזיקה חזרה לנגן ולא יכולנו לעצור את זה...
אהבת ללכת ברחובות בלילות חיכית שהפיות יצאו מחלונות הראווה חיפשת שהן יגנו עלייך אבל השדים יצאו ראשונים חיפשת...
תביטי עלי, לא יוצא מאזור הנוחות שלי מקשיב לאותה מוזיקה לא עוזב את העיר לא מחפש סיפורים חדשים תאמרי...
בואי ניכנס לרכב וניסע כל הלילה כמו הגיבורים בסרטים שאהבנו לקחת מספריית הוידיאו הישנה שליד הבית של ההורים שלך...
זה ג'אז של לילה את שותה על הבר ואני מביט בך מהצד משוגעים חולפים בעיר הזאת לאט אנחנו...
אני מקווה שהגשם מחק את דמותך מזיכרוני אני מתפלל שהאור הראשון שוב יאיר את פנייך בחדרי כל...
זרוקים בפינה כמו שני ילדים שנשכחו אימא ואבא רצו שנהיה מסודרים אז נסענו רחוק הם חשבו שהתאבדנו כתבנו...
אני רוצה את העיר הגדולה אני רוצה לשמור אותה אצלי לגלות את כל סודותיה למצוא את כל קסמיה ...
את אוהבת אותי זר כותב על הנייר את המילים שלך פורט למטבעות את השתיקות ולעצמי, מפרק את הזמן לרסיסים...