לא רוצה לחזור
עומד על הרציף הורים מאיצים בילדים שימהרו זוג צעיר מביט בעיניים הרכבת עוד מעט נכנסת לתחנה, הכרוז מכריז כל...
הזיכרון המשמעותי של מרכבות מתחיל בגיל 20. נסעתי קודם לכן ברכבות בארץ ובחו"ל אבל רק בגיל עשרים הבנתי עד כמה אני אוהב את החוויה הזאת. טיילתי אז בהודו ונהגתי לקחת רכבות לילה ממקום למקום בשביל לחסוך כסף על לילה במלון ולהרוויח את היום. כל הלילה הייתי מאזין למוזיקה וכותב, מדי פעם קם מהמושב בשביל לעשן ליד הדלת הפתוחה, מביט על הנופים החשוכים. אלו היו הרגעים האהובים עלי בטיול.
לימים נסעתי לעבודה כל יום עם רכבת, הנסיעה נמשכה חצי שעה, חצי שעה שהרגשתי כמו אז.
אני, הרכבות – היום
היום אני כותב על רכבות מהצד, מדמיון. בעיניי הן משהו ייחודי, הן נותנות לנו מנוחה, זמן למחשבות, זמן ליצירה. זמן טוב להתבונן בנוף ובאנשים.
אני יודע שיש בזה משהו ילדותי, אך בעיניי זה עדיין מרשים.
עומד על הרציף הורים מאיצים בילדים שימהרו זוג צעיר מביט בעיניים הרכבת עוד מעט נכנסת לתחנה, הכרוז מכריז כל...
זוכרת שברחנו באמצע היום מהעבודה נסענו אל תחנת הרכבת עלינו על הראשונה שנסעה לצפון התיישבת ליד החלון הבטתי...
אוסף זיכרונות ממקומות ששכחתי שומר לעצמי פנים שלא הכרתי הכל מתעתע, הכל מכוון רק השעון ממשיך באותו צד אל...
את בטח חושבת שאת האחרונה שאחרייך אין צדק שאחרייך אין דבר כמה שאנסה להכחיש אותך כמה שתנסי להימלט...
בטלוויזיה תוכנית קודרת על המציאות אצלנו בסלון לא הרגשנו את הבדל את אמרת שכולם בסוף מתמוטטים אנחנו רק מחפשים...
בואי נלך לטייל בבית קברות לרכבות שם לא לא צריך לרדת בתחנה הנכונה אין שלטים שמסבירים לאן מגיעים ומהיכן...
כשרצינו להרגיש טוב עצרנו באמצע השביל של הטיילת הבטנו על השמיים, לא חיפשנו כוכבים משלנו מסביב עברו רוכבים הם...