בין השברים
את שולחת יד אני מנסה להיאחז בה את באה לקראתי אני כמעט נופל את לא מבינה איך זה אפשרי...
לכל אחד יש שדים בתוכו. לעיתים הם חבויים, לעיתים הם גלויים. יש מי שמתמודד איתם באמצעות כתיבה, יש מי שמתמודד איתם בעזרת טיפול, יש מי שרץ בשביל לנצח אותם, אחרים שותים או מעשנים איתם.
יש משהו קלישאתי באמירה הזאת, כאילו יש בתוכנו שדים, אבל זה נכון. הם יכולים להיות טובים והם יכולים להיות רעים, הם יכולים לעורר אותנו, הם יכולים לעזור לנו להצליח יותר והם יכולים לקחת לנו את החיים. כל אחד צריך לבחור את השדים איתם הוא רוצה לחיות, ולאן הוא לוקח אותם
את שולחת יד אני מנסה להיאחז בה את באה לקראתי אני כמעט נופל את לא מבינה איך זה אפשרי...
ושמענו את הכלבים נובחים קמנו ועזבנו כמו שתמיד חלמנו לא חיפשנו להיות מה שכתוב בספרים הם רצו אותנו...
תסלח לי בני על שהובלתי אותך בשדות לא מורשים שתחמתי את הזמן בגבולות לא ברורים תסלח לי בני...
מהחלון של החדר, הוא ראה את אבא שלו קורס מהחלון של החדר באותו רגע, הוא ידע שכל החלומות הלכו...
מקשיב למילים של השירים גם כשאחרים כותבים אותן, הן עדיין שלי משאיל אותן ללא ידיעתם ומציב אותך באמצע, מבלי...