הטקסט שאת כתבת
קראתי את הטקסט שכתבת נשאר במגירה השארת אותה מעט פתוחה אולי בשבילך, אולי בשביל שלא תשכחי קראתי, כל מילה...
אינני אוהב לשקר, אני לא נוהג לשקר, לא אוהב שמשקרים לי, וזוכר תמיד את מה שלימדה אותי אימי, סופו של כל שקר להתגלות. זו הסיבה שאני מאמין בטוב. כי בסוף כל השקרנים מתגלים והשקרים נחשפים.
קראתי את הטקסט שכתבת נשאר במגירה השארת אותה מעט פתוחה אולי בשבילך, אולי בשביל שלא תשכחי קראתי, כל מילה...
שלפנו את השפנים שנותרו לנו בשרוול הוצאנו מהמגירות את מה שהיינו צריכים בשביל להרגיש חיים עכשיו זה תורנו לדפוק...
יש לי סודות, חלומות, אמת משלי לא מספר לך עליהם, לא מגלה לך דבר אך את יודעת הכל ...
את יודעת שאם תבקשי אנהג כל הלילה בגשם לפגוש אותך מתחת לבניין בבית קפה עם מלצר אחד ועוגות ביתיות...
תביטי בי עכשיו לא מתבייש לא מפחד אם תרצי אני מוכן להתפורר את לא חייבת להניח עלי את...
בזבזתי כל הזדמנות להישאר עם הרגליים על הקרקע לא להתבצר מאחורי חומות הרי הקירות כבר לא ייגנו עלי גם...
אנחנו פועלים במפעל נטוש אין בו איש מלבדנו אין בו דבר להתגאות אין לנו מכונות, רק פס ייצור קבוע...
איך מכול המילים שאמרתי לך לא הצלחתי לומר לך מה באמת קורה עכשיו מכול המילים לא יצא לי...
כשזה יקרה, זה הרי תמיד קורה שוב ושוב אל תשכחי את השקרים שסיפרת כך לא תצטרכי לשקר שוב מחדש...