אני אוהב רכבות
תחנת רכבת, לפני המסילה
אוהב לראות את הרכבות דוהרות
חוצות את העיר השלווה
לא משאירות אף אחד מאחור
זיכרונות בערימות מזדמנות
בניינים כהים, חצרות נטושות
אני יושב בקרון האחרון
מקשיב לשתיקות
מתבונן בנופים
אוהב את המרחבים שנפרשים שם בשבילי
תחנות מזדמנות וכוס קפה חם קצת אחרי חצות
לא, אני לא מחפש יותר סיבה לרדת
אין לי בשביל מה לברוח
אין לי מה לרדוף
נוסע ברכבת, קרון אחרון
לא מחפש איפה לעצור
אני אוהב את התחנות
את התיקים העמוסים
זוגות צעירים שמחפשים לעצמם דרכים
פעם הייתי כמוהם, עכשיו אני עצמי
עומד בתחנה, מחכה שזה יתחיל
מת מקור, ידיים בכיסים
מביט דרך החלון על השלטים
לא מחפש מדרגות נעות
לא מחכה לסיגריה מול המסילות
נשאר לעמוד בתחנות , כמו אחרון הנוסעים
מתיישב על ספסל
אוהב את התחנות השלוות
את השקט שבין הנסיעות
מבט אחרון, על הנוסעים
אין לי בשביל מה לברוח יותר
מודה. אני אוהב את התחנות, מנהרת הכניסה והיציאה, לעמוד ברציף ולהתבונן על המסילה, לעלות על הרכבת להתיישב ולראות את עצמי נעלם. השיר נכתב בדצמבר 2013
