שמי לירון תמם, יליד 1979. נולדתי בחולון והתגוררתי שם עד גיל 34. בשנת 2013 עברתי להתגורר בכפר סבא עם זוגתי והכלבה שלנו. כעבור שנה נישאנו.
איך הכל התחיל…
אני כותב שירים מגיל עשר. בתחילת הדרך כתבתי שירים מתוך שעמום בבית ספר. אלה היו שירים ללא כוונה וללא מוסר השכל. עם הזמן הצורך לכתוב השתלט עלי ומצאתי בכתיבה תשובה לחוסר היכולת שלי לדבר ולספר על עצמי לאנשים. הדף (טרום תקופת האינטרנט) שימש עבורי חבר ופסיכולוג שלא מדבר, לא שואל ולשמחתי גם לא מבקש שאשכב על הספה.
כשהבנתי שהדף לבדו לא מספיק לטיפול נפשי, התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוגית, ואז גיליתי שבמהלך כל השנים דרשתי יותר מדי מהכתיבה. כשהגעתי למסקנה הזאת, התחלתי ליהנות מהכתיבה. אז במקביל התחלתי לפרסם שירים וסיפורים קצרים באינטרנט. בהתחלה עשיתי את זה באתרים כגון במה חדשה וליטרטורה, ועם הזמן הוספתי עוד מספר אתרים לרשימה. להפתעתי מצאתי קהל קוראים נאמן, ועם הזמן הציעו לי להצטרף לאתרי שירה, לעתים הצטרפתי בלי הזמנה מיוחדת. לא פעם יצרו איתי שם קשר, ביקשו להבין למה אני מתכוון, מה אני רוצה לומר ואיך אני עושה את זה.
בשנת 2003 עורך לא מוכר, פנה אלי בבקשה לפרסם שיר שלי בספר שהוא הוציא "לאורך השורות", אל תחפשו אותו, הספר לא נמכר בשום חנות, לשיר קוראים, סרט צרפתי.
בשנת 2010 עברתי משבר אישי, אחת הדרכים שלי להתמודד איתו, היתה ללכת לסדנת כתיבה יוצרת של טל גורדון שנערכה באותו זמן בחולון. זו סדנה שאני ממליץ עליה לכל אחד ואחת שאוהבים כתיבה. למדתי שם איך כותבים נכון, בעיקר למה אני צריך לכתוב את עצמי ולא את הגיבורים שלי. אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא כאן סיפור קצר, אמיתי, על אותה תקופה, התחיל דיכאון נגמר
יש מספר אמנים שאני אוהב להאזין להם ומושפע מהטקסטים שלהם. עמיר לב, ברוס ספרינגסטין, לאונרד כהן, ניק קייב, גבריאל בלחסן, אהוד בנאי, ברי סחרוף, דוד טסה ועוד. בזכות הסדנה הפסקתי לנסות ולכתוב כמוהם, התחלתי לכתוב כמו עצמי. זה לא היה פשוט כמו שחושבים. מה שכן, כשאני כותב אני מאזין למוזיקה שלהם בשביל לשמוע מנגינה ברגע. מנסה לכתוב על פי הצלילים.
הדברים מתחילים לזוז
בשנת 2012 פנתה אלי הזמרת רונית שחר, וסיפרה שהיא קראה את שיריי באינטרנט ונהנתה מהם. היא הציעה שאשלח לה מספר שירים להלחנה. במשך מספר חודשים שלחתי לה עשרות שירים ובשנת 2017 יצא לרדיו השיר "כאן זה לא אמריקה" שאני כתבתי, ורונית מבצעת. כעבור מספר שבועות, הוא יצא במסגרת האלבום השישי שלה.
בעקבות העבודה עם רונית, חתמתי חוזה הוצאה לאור עם חברת עננה, והחלטתי להקים אתר שירים משלי בעזרתו אוכל לפרסם את שיריי, שירים חדשים ושירים ישנים, וכן סיפורים שכתבתי במהלך השנים. כך יוכלו מי שאינם גולשים לאתרי שירה להיחשף לשיריי, לשמחתי בעקבות הקמת האתר החלו שיתופי פעולה שונים אשר יולידו בעתיד דברים מעניינים, אז תהיו מוכנים.
במאי-יוני 2015, פורסם שיר שכתבתי בשם "הידיים משחררות אותנו לחופשי" בספר שהוציאה גלי צבי-וייס מייסדת אתר "דרך המילים", לכבוד עשור להקמת האתר, שיר אחר שלי הופיע בתערוכה "כותבים למגירה" בבית אריאלה, תל אביב, ושיר נוסף הושמע בערב שירה שנערך בנתניה.
האתר הראשון שלי היה פעיל במשך 5 שנים, היה לו קהל גולשים קבוע ועם הזמן הצלחתי לצבור קהל חברים קבוע בעמוד הפייסבוק שלו. באוגוסט 2018 עקב בעיות טכניות, נאלצתי לזנוח את האתר ולהקים במקום אתר חדש. זה האתר שאתם גולשים בו כרגע.
מה עוד אני עושה בחיים
מלבד כתיבת שירים, אני עושה עוד כמה דברים בחיים. בהשכלתי, אני בוגר תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית וכן בגישור ופתרון סכסוכים. בוגר קורס פסיכולוגית ספורט וקורס מדריכי ריצות ארוכות. אך אינני עוסק בכך, במקצועי אני עצמאי ועוסק בכתיבת תוכן לאתרי אינטרנט שונים.
התחביב העיקרי שלי היא ריצה למרחקים ארוכים, השתתפתי עד היום בשלושה מרתונים (טבריה 2020,2017-2016), ובשורה ארוכה של מרוצים למרחקים מגוונים. אני כותב על זה מאמרים לאתרי ריצה אליהם ניתן להגיע דרך עמוד הבית, וכן פוסטים על חוויותיי אפשר לקרוא בבלוג אשר באתר. האהבה הגדולה שלי בחיים זו מוזיקה, מדי חודש אני הולך להופעות, דואג להתעדכן, לשמוע דברים חדשים וישנים, לקרוא, וחלק גדול מהיום שלי סובב מוזיקה באופנים כאלה ואחרים.
אך מעל לכל זה, אני קודם כל נשוי לאישתי, חגית, מדריכה שיקומית ואמנית בפני עצמה. אז כן יקירתי, כנראה לא אגשים את החלום לחצות איתך את היבשת וסביר להניח שלא נדע איך ייראה סוף העולם, אבל את חייבת להודות, אנחנו מגשימים את החלומות שלנו, בדרכנו.