הזירה
עקבות
את רוצה שאכנס בשבילך לזירה
הפעמונים צלצלו, איחרתי את הכניסה
אריות כבר נעות מסביב לגופה
והשופט הכריז על סיום הקרב
את אוספת את עצמך לאט
לא נותנת לשום רגע לחמוק
תחושת הבושה, היא תחושת האשמה, היא תחושה שלא נמדדת בשום דבר
ואני נע מאחורייך בחוסר משקל, יודע איך להתפתל ואיפה להניח
עזיבה היא הליכה ארוכה
אם נעצור או נסתובב
לא נרגיש את זה חזק
לא נהיה בטוחים לעולם
מתי אהבנו בפעם האחרונה, אני שואל אותך
את מגבירה את הקול, רוצה לשמוע רק את הקול של הזמר
שנינו מקשיבים לשירים ואז צוחקים
כאילו מדובר בבדיחה, לוקח לנו רגע להבין
את רוצה שאכנס בשבילך לזירה
הפעמונים צלצלו, איחרתי את הכניסה
אריות נעות בתחושה של ניצחון
לא, כאן שום דבר שאגיד לא ישנה את המראות
הבית מתקלף, הרצפה התמלאה אבק
ידיים מושטות קדימה בתקווה להרגיש משהו
אולי עדיין יש בנו את זה
מנסים שלא לשכוח דבר
את רוצה שאכנס בשבילך לזירה
הפעמונים צלצלו, איחרתי את הכניסה
מתי אהבנו בפעם האחרונה
תשאירי לי סימן, שאדע איך לחזור אל אותה נקודה
את רוצה שאלחם בשבילך ולא תמיד אני יודע איך. לא תמיד אני נכנס בזמן לזירה.
השיר נכתב בפברואר 2017
