הם
כיסא ואדם
ראיתי אותם אוחזים ידיים
אחר כך היא הרכיבה משקפי שמש
הביטה עליו
ניסיתי לדמיין מה היא באמת רואה
ראיתי אותם משחקים באצבעות
היא לקחה סיגריה מהקופסא שלו ושמה בשלה
הבטתי החוצה במבוכה
שדות פתוחים, חיפשתי שם דמויות מוכרות
אולי פנים שאצליח לזהות ממרחקים
הם אהבו או שזה היה סיפור פשוט
מישהו כבר כתב שיר דומה או אולי הפוך
היא הניחה את ראשה על כתפו
לי היו חסרות מילים אז השתתקתי
וניסיתי להבין מה היא אומרת לעצמה עכשיו
הסדרן לא הפריע להם
רק מבטים מזדמנים מסביבם
ציפו לדעת איך זה נמשך
איך זה באמת קורה
עד מתי זה נמשך
לא הקשבתי להם
לא היה לי דבר להוסיף
חיפשתי את המבוכה להשתלט עליה
אבל היא היתה חזקה מכל דבר
ובשדות לא מצאתי שום דבר מוכר
הבטתי עליהם
היא הכניסה את הסיגריות שלו לקופסא שלה
הוא חייך אליה
קמתי לעזוב
באיזה מקום זה באמת קיים
ראיתי אותם ברכבת, הם הזכירו לי אותנו או מישהו דומה שניסינו להיות.
נכתב בספטמבר 2014
