עיר עצובה
עיר באפור
הבטתי מהחלון לראות את העיר בבוקר
כשאת עדיין הרכבת חלומות
את הזמן ששקע בינינו , פרטת למעננו
לקחת לעצמך מעט, לא ידעתי מה לעשות עם שלי
ראיתי איש אחד עומד בתחנה
לא היה לי סיכוי שאגיע אליו
גם אם רציתי ללכת לא היה לי לאן
את הרכבת חלומות, וחיכיתי לך שתסיימי
אני לא זוכר מה הגבר בחלומותייך סיפר לך
גם אצלי הנשים התערבבו מהילדות ועד היום
הסתתרו בחדרים סודיים ,הסתירו כאבים ישנים
היום אני יודע שהרכבנו חלומות בשביל שנוכל לקום בבקרים
העיר העצובה ממילא את אומרת
איתנו או בלעדינו משהו תמיד חסר
מביט על הגרפיטי שחרוט על הפנים
כולם חשודים באותה רמה
את ישנת עדיין כשהתעוררתי
נאבק בדברים ישנים
אצלי הנופים מכתיבים את הרגע
אצלך חלומות מורכבים ממשהו קל יותר
פנים מחוספסות , חולצה מקומטת
אני עוד מעט סופר 40 במקרה
מביט על החלון, העיר לא ישנה
ואת עדיין בספירה השנייה
אצלי דברים משתנים בפתאומיות
את מרכיבה חלומות כמו נגרית טובה
כשנצא לרחוב זה יהיה בתחושה של ניצחון
אבל שום מצעד לא יעבור מתחת לחלון
מבט אחד לוקח הכל, על עיר בתנועה, עיר זרה ואנחנו שם.
השיר נכתב באוקטובר 2014
