צייד
פיס באמצע שום מקום
הם באים אלינו מכל הכיוונים
סוגרים אותנו בחדרים חשוכים
לא מוכנים שנכיר באמת
לא נותנים לשמוע משהו מלבד את השקר הזה
הם צדים אותנו, איבר אחר איבר
לא צריכים חרבות, לא זקוקים לקלשונים
מילים יפות מספיקות להם
להיכנס אלינו אל תוך המחשבות דרך הוורידים
על פניהם מסכות שמביטות אלינו מתוך העשן
מיתמר מעל ביתנו כבר יותר מ-20 שנה
אנחנו לא יכולים להבין איך זה קרה
איך נתנו לנר שלהם לעורר כזו שריפה
תופים מכים חזק בבטן
קולות מרעידים את כל החדר
הם באים אלינו מכל הכיוונים
פטישים נעולים בתוך כפות ידיים גמישות
הם יודעים איפה להכות אותנו, לאט לאט
עד שהעור יהפוך לפצע שיתיז כאן דם
נוטף על האדמה, מסמן שבילים,
זו טריטוריה חדשה, הכניסה מותרת רק למורשים
הם צדים אותנו, איבר אחר איבר
לא צריכים חרבות, לא זקוקים לקשלונים
ואנחנו נכנענו בלי קרב
נאספנו על המדרכה, מוכנים להעברה
פעם זה היה ביתנו, השריפה כילתה אותו
20 שנה, מי זוכר לאן הגיעה הנשורת
איפה האשמה, אצל מי נמצא הקלף
הריח שנישא באוויר, זה מוות או הפתעה
ציד, זה מה שהולך כאן כבר עשרים שנה, ציד.
השיר נכתב במאי 2017.
