היום, ממש היום
אני מטושטש
רצה הגורל, והיום זה היום הולדת שלי. לא היתה לי מחשבה לכתוב דווקא היום פוסט, פשוט הסתדר, התפנה זמן, אז החלטתי לכתוב.
בשבועות האחרונים, מאז לידת בתי הכל השתנה, לילות הפכו לימים וימים ללילות, או משהו כזה, עדיין לא החלטתי מה זה בדיוק.
יש תקופות שימי הולדת היו דבר לא חשוב, היו תקופות שימי הולדת היו דבר פחות חשוב. היום זה בעיקר מסורות שונות שנשמרו. ריצה, ארוחה טובה, סרט. עכשיו כשיש תינוקת ברקע, מחכה ליום בו היא תתחיל לדבר ותאחל לי בקולה מזל טוב. יותר מזה אני לא צריך.
ימי הולדת הם בדרך כלל ימים של סיכומים. לא רק של שירים וחגיגות, לעיתים גם יש בהם משהו מעבר. אז זו היתה שנה טובה בסך הכל, אפילו טובה מאוד. רגעים שלא אשכח, אושר שלא חוויתי מעולם. ובכן, רק שיישאר ככה, יש עוד הרבה דברים שצריך להספיק, יש מספיק זמן בשביל לחוות עוד הרבה דברים נוספים בחיים.
