חוזרים לשגרה

פנסים מהבמה

פנסים מהבמה

 

אחרי כמעט שנה של קורונה, מתחילים לאט לאט לראות את הסוף של המגיפה ואת החזרה לשגרה. נרשמתי למרוץ ראשון שאמור להיערך בסוף אפריל, כרטיסים להופעות צפויות, הזמנתי מקומות למסעדות, ואני מתחיל לראות ולהרגיש את השגרה החדשה-ישנה.

השנה הזאת לא היתה פשוטה לאיש, גם אני הרגשתי במלכוד, למרות שלא התמודדתי עם המחלה ואפילו לא הייתי צריך לשהות בבידוד (לצערנו, אישתי היתה תקופה מסוימת בבידוד בגלל קרבה לאדם שחטף את המגיפה), עדיין חוסר היכולת לבצע את הדברים שהייתי רגיל אליהם, מגבלות תנועה, ודברים אחרים שלא יכולנו לעשות והפכו את החיים להרבה פחות "מעניינים".

והשירים? ובכן, כמו תמיד, אפשר לכתוב אותם גם מכלום, גם מתוך שום דבר וריק, ואולי בעיקר מהמקום הזה, כי אם החיים מלאים בדברים מעניינים, עדיף להתעסק במעשה ולא בכתיבה. אפשר לכתוב לא מעט על דברים שלא קיימים, דברים חסרים וריקים.

אולי עכשיו, כשמתחילים לראות את הסוף, אפשר לכתוב פחות, אולי יותר. העיקר שנחזור אל השגרה המוכרת.

Please follow and like us: