אין גיל לחלומות
את השבוע האחרון של יוני, ביליתי עם אישתי בהולנד וכן בבלגיה, שם בילינו ארבעה ימים בפסטיבל רוק (ורכטר). במהלך הפסטיבל ראינו קרוב לעשרים הופעות של אמנים שונים, ביניהם קיור ומיוז, שתי להקות אהובות עלי. אלה היו ימים טובים, בלי מחשבות על עבודה, בלי מחשבות על שום דבר אחר, רק מוזיקה, אוכל, טיולים ושינה.
במהלך הפסטיבל יצא לי לראות אנשים הרבה יותר מבוגרים מאיתנו, בני שבעים ומעלה שמבלים בפסטיבל כאילו הם צעירים לכל דבר. היה נחמד לדעת שיש למה לצפות, שהגיל הוא לא מחסום בשום מצב. בעולם אחר בו אני מבלה לא מעט, עולם הריצה, כבר מזמן הוכח שלגיל אין משמעות אמיתית, גם בעולם המוזיקה אין לגיל משמעות, לראיה אמנים שאפילו בגיל מתקדם עושים רוקנרול מצוין. זה נכון גם לגבי הגיל של הקהל.
יש בפסטיבלים האלה משהו שהוא מעבר למוזיקה וחופש, יש בהם משהו של הגשמת חלום. ימים של ניתוק, ימים בהם אפשר לדמיין שבאמת נמצאים בעולם אחר. הבעיה היא.. החזרה למציאות, עד השנה הבאה.