חמישה גברים ואישה
וינסטון
עומדים במרפסת
5 גברים ואישה
המנחמים עוברים לאט לאט, תמונות מכוסות בבד
מהקומה הזאת אפשר לתצפת על כל העיר
בחשכה לא רואים מאיפה הכל התחיל
באור, הזיפים קצת פחות נוצצים
זיכרונות עוברים מיד ליד, במילים ואלבומים
סיפורים על משפחות, דירות לרכישה
הכל מונח על השולחן, גם הילדות שרק עכשיו נגמרה
אין כאן עשן של סיגריות, ולא בקבוקי ערק ריקים
אי אפשר להרגיש שום דבר
הכל כמעט דמיוני, רק המוות נוגע, צובט ונעלם
עומדים במרפסת, 5 גברים ואישה
אורות נוצצים מרחוק, שדה תעופה או כביש מהיר
פתאום נזכרים בסיפור ישן, כל אחד ממציא לו סוף חדש
אי אפשר לספור את הכסף שאין
אי אפשר לכבות את החלומות פתאום
איך זה היה אמור להיגמר, הכל מונח על השולחן
כל אחד במקום אחר
עוברים לאט לאט ומנחמים
עוד מעט כולם יעזבו, יחזרו אל החיים
לא הכל סיפורים
לא הכל זיכרונות
מתבגרים, מזדקנים, הסיפורים תמיד חוזרים
בשבעה, נפגשים חברים ותיקים, מגלים אחד את השני שוב, סיפורים ישנים עולים, הם תמיד חוזרים.
השיר נכתב באוקטובר 2016
