כשהחיים משתנים
פרחים על הקיר
בספרו "התרסקות" של ניק הורנבי, הוא מתאר רגע בו הגיבור מתמהמה לענות לשיחת טלפון, מאחר והוא יודע שהשיחה יכולה לשנות את חייו והוא רוצה ליהנות עוד קצת מ"חיים הישנים" שלו. נזכרתי ברגע הזה, לפני שבוע כאשר חיכיתי לאחות שתכניס אותי אל החדר בו אישתי עמדה ללדת את בתנו הבכורה.
אחרי שנים של המתנה וציפייה זה הגיע. אומנם עבר שבוע, אך בתוך תוכי זה מרגיש כאילו במשך חודשים החיים שלנו משתנים, עכשיו זה רשמי. אומרים שהמעבר ממצב בו אין ילדים למצב של הורות, זה מעבר ממצב בו אתה יכול להיות אנוכי ולחשוב רק על עצמך (או עליכם כזוג) למצב בו עליך לחשוב קודם כל על מישהו אחר, ורק אז על עצמך. ממצב בו אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה למצב שאתה יכול לעשות מה שהילדים שלך צריכים ורק בשלב מאוחר, תוכל לעשות מה שאתה רוצה, כל עוד זה לא פוגע בהם.
בין הרגע הזה של ההמתנה ועד הרגע שזה קרה והרגשתי אותה בידיים שלי, חוויתי תחושה אמיתית של אושר. בזמן אמת היה לי קשה מאוד להבין את זה, בגלל ההתרגשות ודברים אחרים, לקח לי כמה ימים להבין שזה מה שהרגשתי אז וזה מה שאני מרגיש כל בוקר כשאני מתעורר ורואה אותה. ייצור קטן שהיא הילדה שלנו.
אנחנו לומדים כל יום איך זה מרגיש, איך מתנהלים, ובעיקר נהנים, כי זה כיף גדול. מנסים לחוש כל רגע ולחוות כל שנייה, יותר טוב מזה לא יכול להיות.
