כתיבה היא
מכונת כתיבה
כתיבה זה כמו לשים חפץ במגירה ולדעת ששם הוא יישמר. יום אחד נשתמש בו. אולי לא.
כתיבה זה כמו פסיכולוג שלא מדבר, אבל מכל מילה שיוצאת מבינים בדיוק מה הכוונה.
כתיבה היא חבר טוב שלא מבקש התחייבות או טובות, כתיבה היא אלכוהול שלא דוחפת אותך לעשות טעויות או תאונות. לעיתים כתיבה היא כמו זוגיות, חייבים להיות מדויקים אבל בשביל המתח צריכים להיות מעורפלים מעת לעת. כתיבה היא זמן שלא נמחק לעולם, הכל נשאר, רק המשמעות משתנה.
כתיבה זה שולחן ערוך, תשים עליו מה שבא לך ותאכל רק מה שאתה רוצה. אתה לא חייב להתחיל ואין סיבה שתסיים. הכתיבה תחכה לך בסוף היום, לשמוע מה יש לך לומר, מה אתה רוצה לספר. כתיבה אולי קרתה לך ואולי לא, היא לעיתים כמו ילד קטן שמבקש ממך אלף דברים, ואתה יכול לתת לו, רק מה שיש לך ביד.
כתיבה היא נסיעה ארוכה, בלי מפה, בלי מצפן, אתה יכול לעצור בצד הדרך ואתה יכול להמשיך, בחשכה או באור, אתה קובע את הכללים, סולל את הדרך ובסוף אתה זה שמחליט, אם לעמוד מול התהום או להמשיך לשיר הבא.
אולי זה לא בשבילך, אתה לא חייב להיות סופר או משורר, תהיה מה שאתה, בסוף תכתוב את עצמך.
