לכוד
נעליים ועציץ
לכוד
בתוך מערבולת של זמנים לא מסומנים
לא יכול לקרוא את השלטים
מחפש מוצא
בבניינים ללא דלתות או חלונות
לכוד
בתוך סיפור ללא סימנים
זו התחושה שמבעבעת
מהבוקר שעולה
עד אור היום האחרון
לכוד
צועק ונובח
שום קול לא עונה
יכולתי לצאת מזה
אם היתה לי מפה
אם היתה בי אש
מנסה לזעוק
הגוף נחבל
מחשבות על סוף
מונעות ממני את ההתחלה
ראיתי את הדם
את סימני הקריעה
לכוד
בתוך אינספור תשובות
לשאלות שלא שאלתי
לכוד בסיפורים
שלא אני כתבתי
יוצא מהבית
בתחושה של הפסד
כל מה שעברתי
לא מצליח להיעלם
ראיתי אנשים
קורסים מול החלומות
שמעתי אנשים
נלחמים על דקות בודדות
לכל אחד יש חלום, לכל אחד יש מטרה
ואז בא הזמן
לוקח את כל מה שהוא חייב
לא משאיר דבר, לא משאיר פתרון
לכודים בתוך עולם ללא תנועה
עולם ללא דרכי מפלט
ואני מחפש את ההשראה
את הדרך החוצה,
מתוך המחשבה
ששום דבר לא ישתנה
שום דבר לא יקרה
לכוד
המחשבה מסרבת להיעלם
הדמיון משחק איתי
מנצח אותי ומפסיד למציאות
אני לא מסוגל להבחין
מה שייך למה
לכוד
ואלף רגעים טובים לא ישחררו אותי מזה
רוצה כרטיס יציאה
רוצה לפתור את זה
בלי יכולת לצאת מהתחושה, לכוד בתוך גוף ונפש שלא רוצים זה את זה.
השיר נכתב באוקטובר 2015
