מחלקה ראשונה
שדה תעופה מלא אנשים
ילד קטן מתבונן דרך חלונות גדולים
מחפש מטוס בשמיים
אולי אני מדמיין הכל,
שנה עברה, אני תמיד חוזר
מחכה שתאספי אותי
עיר זרה
לא אורות, לא אחוזות
ואת נשארת עם השתיקות
עוד מעט אהיה בן ארבעים, איך את תתמודדי עם זה
געגועים עזים לא מצליחים להימחק
גם כשאני כותב לך הודעות ארוכות
שדה תעופה מלא אנשים
ילד קטן מחפש מטוס בשמיים
אולי אני מדמיין את זה
מזוודות גדולות, מסוע נע בלי הפסקה
לא המצאנו שום דבר, את יודעת
מישהו הרי לקח הכל לפנינו, אנחנו רק שילמנו את המחיר
שדה תעופה, נשארת בבית
נוסע אל עיר זרה
עוד מעט בן ארבעים, מה תעשי עם זה
הודעות ארוכות, תמונות חטופות
מנסה להיות אמיתי
מדי פעם מוסיף מילה, מחייך, את יודעת שזה שלך
איש עם מזוודה, עומד בצד
אולי הוא נוסע במחלקה ראשונה, הילד עדיין מחפש מטוס בשמיים
אני מדמיין את זה, אולי זה אמיתי
שדה תעופה, תמונה אחד שתוספת כמה רגעים קצרים