צעד ועוד צעד בדרך למטרה
הכאב הוא רגעי, הגאווה היא נצחית
בעוד מספר חודשים, למען הדיוק בסוף פברואר, אני מתכוון לרוץ את מרתון תל אביב. זה יהיה המרתון השלישי שלי, אחרי שב-2016 ו-2017 השתתפתי במרתון טבריה. הפעם העדפתי לעשות את מרתון תל אביב, בגלל שבתקופת הקיץ לא התאמנתי בצורה סדירה ולכן זמן ההתאוששות שלי היה ממושך יותר, מה שאומר שלא הייתי מגיע מוכן למרתון טבריה.
ההכנה למרתון, היא דבר לא פשוט. זה מחייב 5-6 אימונים בשבוע, קילומטרז' שבועי של למעלה משמונים ק"מ, ובין לבין עבודה בבית ושינוי תזונתי. הפעם אני מתכונן אל המרתון בצורה שונה מפעמים קודמות, בין היתר בגלל שאני עובד עם מאמן אחר וכן בגלל שאני עובד מזה שנה עם תזונאית, מתוך כוונה להגיע כמה שיותר מוכן.
בפעמים הקודמות כשעשיתי את המרתון, כתבתי שורה של מאמרים באתר ריצה, אליו ניתן להגיע דרך בעמוד קישורים באתר, הפעם החלטתי לכתוב על ההכנות שלי ועל הדרך כאן. אז כל מי שרוצה לקרוא, מוזמן, אפשר כמובן לשאול שאלות, להגיב וכדומה. אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
כעת, אני נמצא יומיים לפני המירוץ הראשון בדרך למרתון, וזה גם המירוץ הראשון שלי מאז מרץ, אז רצתי את חצי מרתון ירושלים. בדרך כלל בדרך למרתון משתתפים במספר מרוצים, בין אם בשביל העניין, האתגר ובין אם בשביל לעשות בדיקת כלים לפני הדבר האמיתי. זה אף פעם לא אותו, בגלל שהמרחק הוא שונה והתנאים הם אחרים, אך עדיין יש לזה חשיבות. כמו למשחקי אימון לפני משחקי הליגה או הגביע.
כאמור, בשבת אשתתף במירוץ הראשון, מבין שלושה, לפני המרתון. מדובר במירוץ אייל ברמת השרון, 15 ק"מ. זו תהיה הפעם השישית שאני אשתתף בו. מדובר במירוץ לא פשוט, מאחר והוא משלב ריצה בכביש וריצה בשטח, וכן הוא כולל קילומטר של עליה, בק"מ ה-13. זאת אומרת שצריך לשמור כוחות ולהגיע אליה מוכנים. להבדיל מפעמים קודמות, אני מגיע בלי הרבה לחץ, אומנם אני בכושר טוב, אך אין לי מחשבות על תוצאה ושיאים אלא רק לרוץ נכון, ליהנות ולהוכיח שאני בדרך הנכונה אל השלב הבא.
בפוסט הבא אעדכן איך היה, ואיך ההכנות שלי מתקדמות.
עדכון – כפי שתוכלו לראות בפוסטים הבאים, לא השתתפתי לבסוף במרתון בגלל סיבות בריאותיות, אך הסוף טוב, ב-2020 השתתפתי במרתון טבריה, על כך תוכלו לקרוא בפוסט "פעם שלישית"
