לא רוצה שירים
תבלינים צבעוניים
לא רוצה שירים שיהיו פועלים
אני לא מעוניין שישתכרו שכר מינימום ולא יהיו להם תנאים
אני לא רוצה שירים שיהיו חיילים
הם עוד עלולים, להרוג את האויבים הלא נכונים
לא רוצה שירים שיהיו ילדים
הם לא בוחרים אותנו, אנחנו לא בוחרים אותם
לא רוצה שירה, שתהיה מאהבת
אהבות נסתרות הרי לא יכולות להישאר
לא רוצה שירים שישמשו לי תמרורים ושלטים
הדרכים מספיק ארוכות גם בלי חרוזים וסופים לא נגמרים
אני מבקש את השיר שיפרק אותי לאט
מן המציאות ומן החלום
אני רוצה את השיר,
שידע להכיר אותי בטרם אכתוב אותו
רק כך אדע
זה השיר הנכון
לא רוצה שיר שיהיה לתו תקן מוסרי
לעיתים חוסר מוסר עדיף על פני מוסר שבורח כשצריך אותו
לא רוצה שיר שינסה לדבר רק אל הלב
אין לי שום מושג, אם הלב שומע, ואם כן מה הוא כבר עונה
לא מבקש את השיר שייכתב מעצמו
הוא עוד עלול לסטות מדרכו ולעשות תאונות
אני מבקש את השיר שיחכה לי כשאגיע אליו,
אחרי מסע ארוך, עייף ומותש
מוכן לאחוז בו חזק כמו מתאגרף שנלחם על החגורה
לא רוצה שיר
שיהיה דובר להמונים
ההמונים הרי כל הזמן צריכים דוברים חדשים
לא רוצה שיר שיפרק את המודרניות באצטלה של התחלה חדשה
כי בסוף ההתחלה הזאת, שוב תבקש לפרק הכל ולהתחיל מחדש
לא רוצה שירים שיהיו חזקים
דווקא החלשים לרוב הצודקים
לא צריך שיר,
שיהיה מפה, מתכון, מרשם,
לא צריך שיהיה משורטט בקווים, כתוב על פי נוסחאות
יש מספיק מילים, הוא יכול להשתמש בכולן
אני מבקש שיר שייקח חלק ממני ויכתוב אותו במילים
שיחתוך חלק מן המראה ויהפוך אותו לסיפור
בסוף, הוא יעמוד לדין,
ויישפט על מה שהוא באמת מתכוון
פתאום בין השירים הישנים, מצאתי פנינה אחת, שירים שאני לא רוצה ושיר אחד אליו אני מכוון.
השיר נכתב בספטמבר 2015
