אחרי החגים
מדי שנה, כשמתחיל חודש ספטמבר, כולם מכוונים אל נקודת זמן אחת, חגי תשרי. ראש השנה, כיפור, סוכות, ואז מגיע הרגע בו החשבון מוגש לשולחן, תרתי משמע, וצריך לשלם את החשבון. לרגע הזה קוראים "אחרי החגים".
תקופת החגים התאפיינה אצלי במחשבות, שלא נדבר על חרדות או חששות, מפני מה שעומד לקרות, אוטוטו, לא עוד הרבה זמן. משהו גדול שהולך לשנות הכל, מסוג הדברים שאפשר לשמוע או לקרוא עליהם, להתבונן עליהם מהצד, לדמיין איך זה ייראה, איך בשום מקרה זה לא דומה לדבר האמיתי.
ניצלתי את החגים לקריאה, כתיבה, ספורט, ניסיתי להשלים חוסרים, בתקווה לא לצבור יותר מדי. כשיגיע הרגע הנכון, כשתגיע השעה, אולי אגיע מוכן ואולי יהיה לי עוד כמה דברים לעשות. בינתיים מחכה, אחרי החגים כבר כאן בפינה.