בפאב מול הים
זוכר ים בלי אוניות ואותי יושב על החוף, ילדים רצים בלי הפסקה עוצרים ומדברי איתי, לא הבנתי שום מילה...
זוכר ים בלי אוניות ואותי יושב על החוף, ילדים רצים בלי הפסקה עוצרים ומדברי איתי, לא הבנתי שום מילה...
מתאפרת מול המראה מורחת אודם מסדרת את השיער ומחייכת לעצמך ברדיו שומע חדשות דיווחים ראשונים התרגשות ובהלה ...
אנחנו מנסים לא לעצור בכל מקום לא להניח את הידיים במין תחושה של שלווה מלאה חרדה לפעמים אנחנו מביטים...
האם את מאוכזבת עכשיו? האם גם את אוספת את המטבעות מהשולחן בודקת כמה יש לך, כמה נשאר בשביל להשלים...
בין רחוב לרחוב, בין פינה לפינה בתים ישנים, מגרשי משחקים נדנדות עולות ויורדות, סולמות וחבלים כאן עולים אצלי...
אימא, לאן נעלמו כל הגיבורים ההם הסרטים פעם נגמרו בהפי אנד היום, אנחנו נשארים לבד בחדר הקטן פותחים ספר...
כשאני מתפרק, את באה קרוב אוחזת בידיי, מבקשת ממני לא ליפול ואני מקשיב לקולות שלך קולות של רוח, הבהרות...