liront231

בצד השני של הגשר אנחנו יכולים לראות את החנות אחרי שנחצה את הגשר, נעמוד מול חלון הראווה נראה את...

פתאום החל לרדת גשם אלים לא היה לנו מקום להסתתר מכוניות חלפו במהירות, לא היתה לנו ברירה אלא לפחד...

אנשים חוצים את הכביש בפתאומיות נעלמים בסמטאות חשוכות, בחדרי מדרגות לא עוצר להתבונן, לא מחכה שיחזרו זו שעת לילה...

בתוך חדר קטן מרחפים מעל כמו שני רקדנים לא צריכים קהל בתוך חדר קטן ממציאים לנו עבר אחר...

והפער בינינו לפעמים עוד מצטמצם בין מה שרצינו להיות, לבין מה שאנחנו קמים אליו כל יום איך אנחנו משחררים...

נסענו לפריז אמרת שמאוחר כדי לחזור את יודעת שמאחורינו אין כבר דבר הבטנו בעצים , אחר כך בנהר רצינו להרגיש...

מכסה אותי מעיל דק מניחה כובע צמר על ראשי מוציאה את המפתח ונועלת מאחורינו את הדלת יד ביד...

חלק ראשון היא לא שייכת לאף אחד משקיפה על העיר, מחפשת מה שאף אחת לא מצאה בתוך עצמה...

חלק ראשון: מאבד הכל, את התמימות מכרתי בזול אין לי מה למכור יותר איך אקנה אותך? לאט לאט...

שתפו אותי