לא מזהים אותך
את אוספת את השקיות ויוצאת מהבית לא עומדת מול המראה לא מנסה להסתדר אין לך שמות מכובדים בטלפון,...
כל גבר רוצה להיות גבר. זה נשמע כמו קלישאה בנאלית, מצד שני כל קלישאה היא בנאלית וכל קלישאה היא אמיתית. כולנו שואפים להיות גברים על פי המודל הגברי, זה שכבר לא קיים וספק אם אי פעם היה ניתן להשגה.
איך הגברים נכתבים בשירים שלי?
בחרתי לתאר את האפסות, הרהור שלא נגמר, תהייה מתמשכת, חולשות שאי אפשר לכפר עליהן. אצלי הגברים הם אף פעם לא גיבורים ולא דמויות בהזמנה כמו בסרטים, אצלי הם מחפשים את המקום שלהם בתקווה להישאר לעמוד.
את מכירה את הגבר שלך, הוא חלש, נוטה ליפול, תחזיקי לו את היד שידע שש לו עוד סיבה.
את אוספת את השקיות ויוצאת מהבית לא עומדת מול המראה לא מנסה להסתדר אין לך שמות מכובדים בטלפון,...
עוד מעט המכוניות האחרונות יעזבו את החניון הילדים שהיו כאן אתמול יהפכו לגברים הנושאים מזוודות ביד עוד מעט אורות...
אף מכונית לא עוצרת בפתח הבניין לא יוצאת ממנה אישה יפה ולא גבר עם שישייה בחדר המדרגות לא נדלק...
את רואה אותי מנסה לנצח בכל מחיר אנשים שחולפים, מקומות חדשים תמיד חוזר על אותם צעדים מתגעגע לאותם גיבורים...