מי גבר בעיניך
את אוספת את עצמך מולי לא לגלות לי סימנים של חולשה ואז מביטה עלי כמו שמביטים על זר תאמרי...
כל גבר רוצה להיות גבר. זה נשמע כמו קלישאה בנאלית, מצד שני כל קלישאה היא בנאלית וכל קלישאה היא אמיתית. כולנו שואפים להיות גברים על פי המודל הגברי, זה שכבר לא קיים וספק אם אי פעם היה ניתן להשגה.
איך הגברים נכתבים בשירים שלי?
בחרתי לתאר את האפסות, הרהור שלא נגמר, תהייה מתמשכת, חולשות שאי אפשר לכפר עליהן. אצלי הגברים הם אף פעם לא גיבורים ולא דמויות בהזמנה כמו בסרטים, אצלי הם מחפשים את המקום שלהם בתקווה להישאר לעמוד.
את מכירה את הגבר שלך, הוא חלש, נוטה ליפול, תחזיקי לו את היד שידע שש לו עוד סיבה.
את אוספת את עצמך מולי לא לגלות לי סימנים של חולשה ואז מביטה עלי כמו שמביטים על זר תאמרי...
רציף מספר אחד הוא עמד וחיכה הביט באנשים שחלפו מסביב חיפש פנים מוכרות, אולי הם יספקו לו הגנה ...
עכשיו אתה ברשות עצמך בפקקים ביציאה מהעיר תמצא לבד את הדרך לחיים עכשיו אתה פותח מנעולים משתחרר מעכבות...
זו מלחמה בין גברים על הבשר העור כאן לא חשוב גם לא העצמות הנוכחים בזירה לא נאחזים, רק אוחזים...
לפני שאת מכבה את המסך בשביל שלא אגלה את שירייך אל תשכחי לכתוב להם סוף אחר מזה שכתוב ממילא...
נכנסתי בשקט, לא חיפשתי שמישהו ישים לב מעילי עור ואנשים עם זקנים יכולתי לספור על כל אחד חמישים הרגשתי...
בעולם של גברים את רוצה לגמור את עצמך משתייה לעשות קרחת ולעמוד מולי שלא אדע מה לומר בעולם...