השקט משקר
השקט הזה משקר בכל מילה לא נותן לנו מנוח מסתיר מאיתנו פרטים קטנים כאלה שכותבים את הסיפור בעצמם ...
במדינה בה הכל נמדד בשאלה האם לבשת מדים, כמה זמן שרתת, מה היתה הדרגה שהניחו לך על השרוול ואיזו כומתה היתה לך, אני נמצא בתחתית המדרג. אני לא גאה בזה אבל גם לא מרגיש בושה. כל אחד לובש את המדים שהוא יכול.
בסופו של יום כולנו חיילים עם פקודות ומפקדים , לכולנו מלחמות והסכמי שלום משלנו. גם אני חייל בצבא ולעיתים גם אני תוהה בשביל איזה צד אני נלחם.
אני מניח שהמונח חיילים מקבל משמעות דומה במדינות שונות, בסוף כולנו נשלם את המחיר על זה, כשנשב על הספה ונוריד הכל מהלב או כשהילדים שלנו ישאלו מה עשינו עם זה.
השקט הזה משקר בכל מילה לא נותן לנו מנוח מסתיר מאיתנו פרטים קטנים כאלה שכותבים את הסיפור בעצמם ...
ועכשיו בחלומות אפשר לראות תמונות מן המציאות דברים משתנים בלי הפסקה אין כאן יד מכוונת, רק תנועה השלמה ...
בין רחוב 79 לצ'לסי שומע את עמיר שר על ההוא שצורח שאמריקה אבודה בינתיים מהרהר כמה אנשים ירצו לקפוץ...
עוצר את הרכב באמצע שום מקום אולי טעיתי כשאמרתי לך שאי אפשר לספור את המילים ואחר כך לבקש סליחות...
מבט אחד על הרחוב מבט אחד על הבית עבדים בחליפות זונות של כסף ללא שכר ורק שניים...
בואי נשחק עכשיו את משחק האשמה את תסירי כל מה שיש בליבך אני אשחק עם כל הקלפים שביד עד...
אולי זה היה חלום מציאות של מישהו אחר שחלמתי זה מוזר אני זוכר שזה קרה, זוכר כל פרט...
23 שנה ועדיין לא מצליח לומר מילה שתישמע בדיוק כפי שהיא אמורה להישמע 23 שנה ועדיין כותב בלי...
מרוב מילים, אנחנו לא לוקחים אוויר, לא נושמים מרוב שתיקות, שכחנו על מה אנחנו מדברים עכשיו הרוחות סוערות, עכשיו...