חיילים

במדינה בה הכל נמדד בשאלה האם לבשת מדים, כמה זמן שרתת, מה היתה הדרגה שהניחו לך על השרוול ואיזו כומתה היתה לך, אני נמצא בתחתית המדרג. אני לא גאה בזה אבל גם לא מרגיש בושה. כל אחד לובש את המדים שהוא יכול.

בסופו של יום כולנו חיילים עם פקודות ומפקדים , לכולנו מלחמות והסכמי שלום משלנו. גם אני חייל בצבא ולעיתים גם אני תוהה בשביל איזה צד אני נלחם.

אני מניח שהמונח חיילים  מקבל משמעות דומה במדינות שונות, בסוף כולנו נשלם את המחיר על זה, כשנשב על הספה ונוריד הכל מהלב או כשהילדים שלנו ישאלו מה עשינו עם זה.

כעת

כעת כשכלו כל המילים העלים הפכו למותרות והעצים הפסיקו להבריק בחורפים   כעת אנחנו יכולים…