לאן נעלם הילד
מול המראה הילד נעלם אי אפשר לראות את העקבות בחדר הדלת נעולה, הטלוויזיה מנגנת פרסומות אחר כך שיר ישן...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
מול המראה הילד נעלם אי אפשר לראות את העקבות בחדר הדלת נעולה, הטלוויזיה מנגנת פרסומות אחר כך שיר ישן...
יש מחיר לאהוב אותי יש מחיר לאהוב אותך לא נעצור לפני שיהיה מאוחר רק ככה נוכל להמשיך עד הסוף,...
עכשיו זה הזמן לחסוך כל שנייה להילחם על כל מטר בינינו עכשיו זה הזמן לשקוע מעט, בטרם ניעלם על...
ושנינו מביטים אל הים שני ילדים בעולם של מבוגרים שמגלים בפעם הראשונה לאן גולשים הגלים אין כאן משהו...
שוב אני פוגש את האנשים שמסיימים את הלילה רגע לפני שאני יוצא אל הכביש הפתוח את עדיין ישנה אני...
אלו ימי המגיפה הגדולה, הקורונה. כל חיינו לא חווינו דבר כזה. אנשים בבידוד, אזורים בהסגר, מקומות סגורים, ילדים לא...