איפה כל המילים
איפה כל המילים שפעם ידעתי לעשות בהן שימוש איפה האורות ואיפה הצללים עומד בין כאן לשם צולל אל תוך...
אני לא אוהב ליצנים, למען האמת אני מפחד מהם. אני לא יודע למה, אולי זה בגלל שהם נראים לי ילדותיים, לא נראים אמיתיים, אולי זה בגלל האף האדום והבגדים הצבעוניים, הצורך העז להצחיק כל אחד בצורה מטופשת ולא מוסברת.
אולי זה בגלל שאני יודע שהם לא באמת שמחים, בפנים הם עצובים, הם ליצנים.
גם אני ליצן
אני יודע את זה כי אני ליצן בעצמי. ליצן קטן שאוהב לדבר שטויות ולעשות פרצופים.
אני ליצן של אישה אחת, בשבילה אני מוכן להיות קרקס גדול. כי היא יודעת שאני ליצן מבחוץ ובפנים אני משהו אחר.
איפה כל המילים שפעם ידעתי לעשות בהן שימוש איפה האורות ואיפה הצללים עומד בין כאן לשם צולל אל תוך...
איבדתי את היכולת לאהוב, את התמימות ואת הרצון הפכתי להיות ארה"ב של אמריקה רץ אחרי הכסף, מחפש זמן מסך...
תראי, איך המאפרה מתמלאת בדלי סיגריות וממתקים את יכולה לצחוק אם זה יעשה לך טוב אני אלחש לך עוד...
לא מאמין לעצמי האמת היא שקר מבחינתי הסיפור מתחיל בגיבור שמבקש לכבוש את גבולות מדינתו הסיפור נגמר בבית...
על השולחן בסלון תמונה של ילד מנופצת לרסיסים לא, זה לא שם, זה כאן, בראש שלך אין כבר תמונות...
לא הכנתי לך הפתעה, אבל בואי תשבי לידי אין לנו כללים, מחר לא צריך ללכת לבית הספר, בואי תשבי...
בואי מותק את יכולה להיכנס, זה בסדר, אני לא אשתגע תכירי זה ג'ק ג'ק תכיר, זו הסיבה שאני יושב...