לא מאמין לעצמי
בדלים בצנצנת
לא מאמין לעצמי
האמת היא שקר מבחינתי
הסיפור מתחיל בגיבור שמבקש לכבוש את גבולות מדינתו
הסיפור נגמר בבית קברות, 30 שנה אחרי
בלי חבר ועם בקבוק זול שנקבר לצידו
השקר הוא קינאה, לך אני מקנא בכל רגע שאין לי מה לעשות
תני לי את הדבש ואטעם מהעוקץ, לאט תהפכי לפרח ואני לשיר כתוב בספר
שיר שאיש לא ישיר
לא יכול לעצור עכשיו, לא יכול לדעת מה באמת קרה
האמת היא בשבילי כרטיס שאינני חייב להחזיק בו
אם הייתי יכול, הייתי מציף את האמת בשקרים וצף על פניה כמו סירה
זה העונש על החטא, זה כאב שגורר איתו עוד כאב, אין צדק שיצליח להבין
גם אלוהים ויתר עלי מזמן , אין לו זמן לחוטאים גם לא לנובלים
את תעמדי בפינה, תחייכי או שזה יבוא לך לבד, אז תצחקי לשנייה
זה ישתלב בתנועה שלך, אני אהיה נבוך ועוד חתיכת קליפה תתפורר
כמה שקרים עוד אוכל לספר
מסתתר , אם הייתי יכול הייתי מסתתר במקום רחוק יותר
מבקש מחילה, מכל חוטאי מבקש סליחה, מרוב סליחות לא ברור לי על מה אני מבקש
כולם מאוהבים, כולם התאהבו, מייאוש, צדק או חוסר ברירה
מביט במראה, את מחייכת שמחה, עם מה שיש , בזמן שלי זה כואב
תראי אותם, בנו עוד קניון שיהיה קר , אולי נמצא עוד משהו לקנות
תראי הם הסתירו את הים, עכשיו אין לנו מה לראות
לא יכול לצחוק יותר, לא יכול להיות הליצן שכולם רוצים שאהיה
אם אותך לא הצחקתי, אז מה שווה הצחוק?
לילה ואש, אני הופך לנחש לחנית שנכנסת לתוכי
אלוהים אני מבקש רחמים ממך ומכל מי שאני צריך
רוצה אהבה ומחפש לה בת זוג, זה נשמע אבסורד
יש עוד בדידות במאה ה-20 ועוד במדינת הקניונים
תאמרי לי מילה, כזו שאוהב לשמוע, כזו שאוכל לשנן בכל פעם שאהיה לבד
ידיים רטובות, אני מניח על עצמי, מרוב חולשה , אני מבקש סליחה גם ממך
אבל לך זה מגיע, ואני שייך לכאן פחות
רוצה להצחיק אותך, רוצה שתהיי מאושרת
אבל עם השקרים שלי זה תמיד קצת אחרת
שובר עוד צלחת ומאושר, אולי הפעם זה יהיה יותר קל
צוחק ונאבד, בימים של שקרים אני פחות אמיתי
איתך זה תמיד קל, לאהוב זה רק החלק הקטן בעניין
למה אני לא מרגיש דבר?
תסלחי לי עכשיו, בעוד רגע יהיה יותר קשה
כולם התאהבו, עוד מעט גם תתאהבי,
אם אוכל להיות איתך זה יהיה אמיתי
מפרט על גבי דף את האמת שלי, בפעם האחרונה לפני שאדע אם את אמיתית גם כן
לא, לא אשקר לך יותר
רוצה להיות מאושר, אבל אלוהים לא סולח לילדים החוטאים
