יצאנו מהכלובים
רצנו ברחבי העיר חיפשנו מוזיקה טובה רצינו להשתחרר מכל הכלובים לא ידענו אז בשביל מה גם אם כלבים...
אני לא זוכר את היום או את השנה בה המוזיקה הפכה להיות אחד הדברים הכי משמעותיים בחיי, אבל אני יודע שמאז זה לא השתנה, המשמעות רק גדלה והתפתחה. מגיל צעיר אני מתעניין במוזיקה, מאזין לה, קורא עליה, צופה בסרטים שקשורים למוזיקה ומוזיקאים, לא מפסיק ללכת להופעות, נוסע לחו״ל בשביל זה, פעם הייתי מקליט בלי הפסקה, היום אני מוריד למחשב ומעביר לנגן, מסדר רשימות האזנה, כאילו אני בן 16. לעיתים אני תוהה כמה זמן עוד אעשה את זה, אבל כמו רוב גורדון בספר נאמנות גבוהה, כנראה שאעשה את זה לנצח.
אי אפשר בלי מוזיקה
אני לא יכול לדמיין את חיי בלי מוזיקה, בכל רגע אפשרי אני מאזין למשהו. בין אם זה כשאני עובד, כותב, רץ, נוסע ברכב, או סתם כך כשאני בהמתנה.
ייתכן מאוד שהאתר הזה לא היה קם ולא הייתי כותב שירים אלמלא האהבה שלי למוזיקה. אני חושב שבין השירים והטקסטים השונים שנמצאים באתר, אפשר למצוא לא מעט הוכחות לכך.
רצנו ברחבי העיר חיפשנו מוזיקה טובה רצינו להשתחרר מכל הכלובים לא ידענו אז בשביל מה גם אם כלבים...
כל אהבה מצמיחה פצעים כמו ענפים שצריך לגדוע כל אהבה משאירה אחריה שובל של סימנים שמתגלים רק בבעירה ...
אחת ההגדרות הכי יפות ששמעתי לגבי הופעות של ברוס ספרינגסטין היא, זו חוויה של פעם בחיים גם אם...
מוזג כוסית קטנה מנסה להיזכר איך זה כשהייתה לבד היה לך משהו ביד, לא הרגשת דבר מוזיקה מתנגנת...
חוף גואה, קצת לפני המילניום יושב על החוף מדמיין איך סוף העולם ייראה בחור מקנדה מבקש שאלמד אותו עברית...
יעלה רוצה לזוז להתנועע מצד לצד יעלה רוצה לזוז אז היא מזיזה את הידיים שלה בלי הפסקה יעלה רוצה...
אף מכונית לא עוצרת בפתח הבניין לא יוצאת ממנה אישה יפה ולא גבר עם שישייה בחדר המדרגות לא נדלק...
עינייך לא מוכרות לי וידייך קרות את הזמן שספרתי לקחת בלי להרגיש באמצע אהבה יש בדידות פתאומית אז ספרי...
רגע אחד הם איתי רגע אחד נעלמים באופק זוכר את כל השמות מהדהדים בקול ליוו אותי אל המקום...